בתמונה הראשית: טל עם שמואל ליפנר (חבר במועדון ניצולי השואה של זינמן-לב העיר)

 

במהלך תקופת התפרצות נגיף הקורונה, שגרם לריחוק חברתי ואף הביא לבדידות בקרב קשישים רבים, ביניהם ניצולי שואה, החליט טל ואקנין, שנולד וגדל בבית שמש, להקים את עמותת "מתחברים לשורדים" - עמותה אשר תומכת באופן יומיומי בשורדי וניצולי שואה תושבי בית שמש. בראיון לשמשנט הוא מספר על פעילות העמותה, השאיפות ומהו עבורו יום הזיכרון לשואה ולגבורה. 

ואקנין (25), תושב בית שמש, שהשתחרר מקריירת קצונה קרבית בצה"ל לפני כשנתיים, הוא יזם בתחום השיווק בדיגיטל וסוחר במטבעות דיגיטליים. בזמנו הפנוי הוא מנהל את פרויקט "מתחברים לשורדים" – עמותה שכאמור הוקמה על ידו במהלך תקופת הקורונה לתמיכה בשורדי וניצולי שואה מבית שמש.

 

ואקנין במפגש עם שורד שואה

 

ספר לנו על פעילותך למען ניצולי שואה ועל העמותה שהקמת. 

"אחרי עבודה סיזיפית בשנים האחרונות, אני אומר בפה מלא שאני לא מכיר אפילו לא מקרה אחד של שורד/ת שואה שרעבים ללחם, ללא קורת גג וללא אמצעים הומאניטריים בסיסיים, ועל כן ניתן קרדיט שלם לעיריית בית שמש ולמחלקת הרווחה בפרט שעובדים קשה ועוזרים לנו כמה שאפשר לעזור להפוך את חיי השורדים לטובים יותר.

"כיום העמותה מתבססת במענה ל-2 צרכים עיקריים:     1. הפגת הבדידות – יש משל שמספר על מלך עצוב שיש לו הכל ואין לו עם מי לחלוק את כל השפע שלו. אז כמו שאמרתי קודם, לפעמים לאנשים יש הכול בחיים - תנאים טובים, בית ומשפחה חמה, אבל חסר את הסביבה היומיומית או את החבר לדבר איתו. יש שורדים שהמתנדב שהוא בדיוק ה"חבר הטוב" הזה, הוא כמעט הכל בשבילם. כי מה שווה אם יהיה לי את כל הטוב שבעולם, אך בסוף אני אשאר לבד? המתנדב פוגש את השורד/ת פיזית אחת לשבוע ומדבר איתו טלפונית פעם-פעמיים בשבוע. הם שומרים על קשר ובונים באמת מערכת יחסים חברית. בסך הכל התנדבות של שעה-שעה וחצי בשבוע יכולה לשנות חיים שלמים של אדם בצד השני.

"2. מעטפת תמיכה מלאה – מלבד הפגת הבדידות, ישנם כמה מערכים שתומכים בשורדי השואה: מערך אנשי תחזוקה - בעלי מקצוע מקומיים עם לב ענק שעוזרים בתיקון תקלות ושיפוץ בתים לשורדי השואה וכל ערב חג וכל יום שישי סלי מזון חמים למקרים דחופים כדי שאף אדם לא יישאר רעב. בנוסף, המתנדבים מעניקים סיוע בקניות לשורדים בסידורים, בקניית תרופות ובכל מה שאפשר בשוטף. בשיתוף פעולה עם עמותה נוספת בעיר, אנחנו מעניקים את האופציה להסעות לבדיקות וטיפולים בבתי חולים בירושלים - יש שאטלים 3 פעמים ביום (הלוך חזור במשך כל יום)".

 

הלוגו של העמותה

 

למה החלטת להתנדב ולעזור לניצולי שואה?

"בתחילת שנת 2020 טסתי לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה, אך נאלצתי לחזור בתחילת חודש אפריל באמצע הטיול בגלל משבר הקורונה שפרץ בעולם. באותו זמן התנדבתי בפרויקט "פרח לניצול", פרויקט שבו נותנים פרח לניצול שואה ועומדים איתו בצפירה ביום הזיכרון. באותו היום הייתי אצל עשרה שורדים וניצולי שואה והחלטתי שאני רוצה להתנדב באופן קבוע אבל דחיתי ודחיתי ולא עשיתי עם זה כלום. באותה תקופה נחשפתי לשני מקרים בחדשות - מקרה של ניצול שואה מבאר שבע שהתלונן שאין לו מה לאכול ואין לו למי לפנות, והמקרה השני והמזעזע מביניהם, מקרה של שורדת שואה בפתח תקווה שנפטרה בדירה שלה ובגלל שלא היה לה אף אחד בעולם השכנים התריעו על המקרה רק לאחר 3-4 ימים, משמע שהיא הייתה לבד בעולם. שם החלטתי שאני מרים את הכפפה ודרך המדיה החברתית נוצרה קבוצת ליבה שביחד איתה הקמתי את הפרויקט. חלק מהקבוצה הזו ביחד איתי מההתחלה ועד היום".

אתה מתנדב במקומות נוספים? 

"אני בעצמי לוקח חלק פעיל בהתנדבות העמותה ולא רק בניהול שלה. כל יום שישי אני הולך בעצמי לחלק סלי מזון (לפעמים גם למשפחות נזקקות בעיר), וכשצריך אני עוזר בשיפוצים שאנחנו עושים אבל אני שם פוקוס גדול על ההתנדבות עם הנושא של ניצולי שואה".

 

 

מהו עבורך יום הזיכרון לשואה?

"יום מרגש מאוד. תמיד הנושא הזה היה קרוב לליבי, עוד מהמשלחת לפולין בבית ספר. גם לפני העמותה השתדלתי להתנדב ולקחת חלק בפרויקטים ביום השואה וכיום אני משתדל שביום הזיכרון יהיו כמה שיותר עדויות ושיתופים. היום זה כבר לא מובן מאליו כי לא נשארו הרבה אנשים שיכולים לספר את הזוועות שעברו. חלק מאלו שכן יכולים לספר, לא רוצים להתמודד ומעדיפים להדחיק פשוט. בעיניי זה הנושא הכי חשוב כי ההיסטוריה שלנו בנויה מההיסטוריה שלהם, ולצערי הזמן עושה את שלו והם לא הולכים והופכים צעירים יותר. ב-20 שנה הקרובות אלו שישארו חיים ויספרו את הסיפור שלהם יהיו רק הילדים והנכדים שלהם אז בעיניי חשוב לתת להם את הטוב ביותר בזמן שנשאר".

 

ראש העיר ד"ר עליזה בלוך במהלך עדות שורד שואה

 

מהן השאיפות שלך?

"בדקתי בערים אחרות ויש עמותות כלשהן לתמיכה בניצולי ושורדי שואה אבל פרויקט כמו שלנו בדיוק – אין. זה רק נותן לי את הדרייב להמשיך לעזור לכמה שיותר. כיום העמותה מונה קרוב ל100 מתנדבים והשאיפה היא לגדול ולהתרחב בעיר וגם מחוצה לה בעזרת ה'. המוטו של העמותה חותם את העשייה שלנו: "כאן בזכותך ועכשיו למענך" והשאיפה שלי שזה יגיע לכל אחד שרק נוכל לעזור לו".

מילה אחרונה לסיום.

"לסיום אסכם שלפעמים בעקבות כל העומס והשגרה השוחקת; חיי היומיום, העבודה, החברים והמשפחה, אנחנו כל כך עסוקים בלופ הזה שאנחנו שוכחים להרים את הראש מעל המים. מתי לאחרונה נתתי לאדם מבוגר לעקוף אותי בתור לסופר או שקמתי כדי שישב במקומי באוטובוס? האנשים האלו, שהם בעיניי גיבורי ישראל לכל דבר ועניין, חיים בתוכנו ולידנו. כשאנחנו עוברים לידם ברחוב, אנחנו לא מעלים על הדעת את הסיפור חיים שהם סוחבים איתם או מה שהם מרגישים ביומיום. אני מתנדב עם אדם בשם ולדימיר, שהקשר שלי איתו כאילו הוא סבא שלי, הוא החבר הכי טוב שלי, וזה סיפוק שאין לו תחליף בכלל. אם אתם קוראים את זה ויש לכם את הזמן, היכולת והרצון לתת מעצמכם לאחר, להתנדב בסביבה משמעותית? הם צריכים אתכם. צרו איתי קשר במספר האישי שלי: 050-7121711".