העימותים עם השוטרים ועם עשרות המתפרעים המוסלמים שהפרו את הסדר בהר הבית, אירועים אלימים שכללו גם יידויי אבנים לעבר אוטובוסים בדרך לכותל, הם לא רק בשל חודש הרמדאן או כתוצאה מהתפרעות של קבוצות צעירים שאינם מפחדים להתעמת עם כוחות הביטחון.

הגורם העיקרי הוא אנחנו, מדינת ישראל, ששנים על גבי שנים מגיבים ברפיון ידיים לפעולות העוינות כלפינו. הגיע הזמן שנפסיק לשחק בזריקת אבנים זה על זה, אלא שעל כל אבן שנזרקת לעבר יהודים נגיב ביד חזקה. זו השפה שהצד השני מבין וזו הגישה שמרתיעה אותו.

גם בימי השגרה שיבואו אחרי הרמדאן, לא יירגע המצב, גם לא אחרי שורה של גינויים מצד מדינות ערב. רק כשנעזוב את הארץ הם יירגעו ועד אז תמיד יהיה מי שיתדלק את השנאה.

כמעט שנה חלפה מאז הפרעות שטלטלו את המדינה בעת מבצע 'שומר החומות' ונראה שהשסע היהודי-ערבי מעמיק. אנחנו למודי ניסיון וכבר מבינים שאי אפשר לחיות בשותפות. סקרים חדשים מעידים כי קיים סיכוי קטן עד אפסי לשקט ולדו קיום בערים המעורבות.

ההיסטוריה הקצרה שלנו מוכיחה לנו פעם אחר פעם שעלינו להתפכח ולהסכים עם עובדה זו אחת ולתמיד. נתנו אצבע והם רוצים את כל היד. נתנו שטח והם רוצים את כל האדמה. צאו לנסיעה מחוץ לערים הגדולות וראו איך הכול מסביב מיושב ביישובים ובכפרים הערביים. משבוע לשבוע נבנה עוד בית ומתרחבת עוד חצר. אט אט מתרחשת לנגד עינינו נסיגה קבועה, חד-צדדית וישראל עוזבת את שטחה יותר ויותר. העם היהודי הולך ונעלם.

לא יעזרו דיבורים יפים על אחווה והכלה של האחר. המצב העגום מראה שאין עתיד לילדים ולנכדים שלנו על הארץ הזאת. הביטחון הולך ומתערער.

כל המשקל שמוטל על הכתפיים של ישראל נועד להביא אותנו לעסוק במהות החיים שלנו, להתעלות מעל התכנים הרדודים שבהם עוסקים כלי התקשורת ולשאול שאלות משמעותיות יותר, כמו למשל למה העולם נגדנו? למה אויבים מבית ומחוץ קמים עלינו לכלות אותנו? ומה עלינו לעשות כדי לשנות את המצב לטובה?

אנחנו לא צדיקים גמורים. גם לנו, עם ישראל, יש חלק מרכזי ומהותי במתחולל. כל מי שקם נגדנו מרגיש בתת ההכרה שאנחנו מקור כל הרוע והשורש לסבל שהוא חווה. זו הרגשה נכונה ואמתית, שכן לעם ישראל יש בעולם תפקיד רוחני - להיות 'אור לגויים'.

הרב המקובל יהודה אשלג, 'בעל הסולם', צייר כבר לפני מאה שנה מה בדיוק עלינו לתת לשונאים כדי להרגיע את כעסם ולהמתיק את מצבם: "אנחנו צריכים לתת לגויים תורת חיבור, צדק ושלום, כי רק בזה הם תלמידנו ולזה הם מחכים מאז שיבת ישראל לארץ. תורה זו מיוחסת רק לנו והיא מוכיחה לכל הגויים ואפילו לערבים את צדקת ישראל על חזרתם לאדמתם. אבל השיבה כיום לא עושה שום רושם על הגויים ויש להחיש, כי אם לא, ימכרו עצמאות ישראל בשביל צרכיהם ואין צריך להגיד על החזרת ירושלים" (מתוך "כתבי הדור האחרון").