תחנה ראשונה: בדיקת צמיגים
 
לצמיגים יש השפעה מהותית על אחיזת הכביש, והם הרכיב הראשון במכונית שכדאי לבדוק לקראת החורף. את הבדיקה הראשונה אפשר לעשות בחניה ליד הבית. אין טעם לבעוט בצמיג, אבל כדאי לכרוע לידו ולבחון מקרוב אם הוא יבש ויש בו סדקים בדופן. כדאי גם להסתכל על תאריך הייצור שמופיע על הדופן, ואם הוא ישן מדי - כדאי להחליף את הצמיג.
 
  
10 טיפים לנהיגה בטוחה בעונה הגשומה
"הנהגים המחמירים מחליפים צמיג כל שנתיים, או אחרי 60 אלף ק"מ, אבל אפשר גם להחליף אחרי שלוש שנים, או 80 אלף ק"מ", אומר איתי אלון, מנכ"ל "אלטרנתיבי - יוצרים תרבות נהיגה", ומעיר כי "אף לא זוכר מתי הוא החליף צמיגים, ולכן כדאי לרשום זאת בספר הרכב, או כתזכורת בטלפון הסלולרי".
 
בדיקה חשובה נוספת היא של עומק החריצים על סוליית הצמיג, החיוניים לניקוז המים במגע עם כביש רטוב ומונעים ממנו לצוף ולאבד אחיזה. אפשר לעבור את בדיקת רישוי השנתית (טסט) גם עם חריצים בעומק 2 מ"מ, אך מומלץ להחליף צמיג כבר אם עומק החריצים שבו קטן מ-4 מ"מ. את עומק החריצים אפשר למדוד בקלות בעזרת מטבע של שקל אחד למשל, שקוטרו 18 מ"מ. פרט לכך, בחורף רצוי לבקר בתחנת הדלק אחת לשבועיים כדי למלא אוויר בצמיגים, שכן לחץ אוויר חשוב מאוד לשמירה על אחיזת הכביש.
 
תחנה שנייה: מגבים ושמשה קדמית
 
מגבי הרכב נוטים להתייבש במשך הקיץ ולהיות לא אפקטיביים כבר בגשם הראשון. לכן כדאי להשקיע כמה עשרות שקלים בהחלפת מגבי השמשה הקדמית והאחורית, וכן לבדוק את ניקיון מערכת מתזי המים, שכן אבנית ואבק שנצברים במיכלי המים עלולים לגרום לסתימתם.
 
תחנה שלישית: תאורה ובלמים
 
כדי להשלים את בדיקת תקינות הרכב לנהיגת חורף יש לסור אל המוסך, ולהסתייע בבדיקת חורף המוצעת חינם בכל המוסכים החברים באיגוד המוסכים, ובמוסכי הרשת של יבואנים שונים. "מגבים, אורות, בלמים וצמיגים" - זוהי תמצית בדיקת המוסך לקראת עונת הגשמים, כפי שמסביר שלמה כהן ממוסך שרתון בראשל"צ.
 
במוסך מבצעים בדיקה מקיפה של אורות הרכב (בלימה, מעבר, דרך וחירום), וגם של רפידות הבלמים והמערכות האלקטרוניות שמונעות החלקה: ABS ו-ESP.
 
בדיקה נוספת שאינה תורמת לבטיחות, אך יכולה לחסוך לנהגים עגמת נפש רבה, היא בדיקת תקינות המצבר ומערכות החשמל במכונית, שמטרתה לוודא שהמכונית תתניע בבוקר. לדברי כהן, בדיקת החורף כוללת גם כיוון פרונט והגה, ובדיקות תקינות של המזגן ומערכות החימום במכונית.
 
נהיגה בשטח רטוב
 
להוריד את המעיל, לייבש את הסוליות
 
אם המכונית מוכנה לחורף - הצמיגים תקינים, הפנסים מאירים והבלמים עובדים כיאות - יש עוד שני דברים שצריך לעשות לפני שנכנסים אליה. האחד, להוריד מעילים, צעיפים וכל לבוש מסורבל אחר; בזמן נהיגה הנהג נדרש לתגובה מהירה, ומעיל עשוי לעכב או להקשות עליה. אם קר, אפשר להפעיל את החימום באוטו, ולצאת לדרך רק כשהמעיל כבר לא נחוץ. כמו כן, חשוב מאוד לייבש את סוליות הנעליים, כדי שלא יחליקו במגע עם הדוושות.
 
לייבש את השמשה
 
לפני שמתניעים ויוצאים לדרך, כדאי לבדוק את מידת הראות. אם יש אדים על השמשה יש להפעיל את ייבוש האדים, ולוודא שגם השמשה האחורית נקייה מאדים. לא מומלץ לנגב את האדים עם מטלית, מכיוון שהיא משאירה סימנים, אם כי לעתים אין ברירה אלא לעשות כך, למשל במראות הצד.
 
לכוון את החימום לאזור הרגליים
 
סכנה נוספת בנהיגה בחורף, שמעט נהגים מודעים אליה, טמונה בחימום תא הנוסעים, שעלול לגרום לנהג להירדם. אפשר להימנע מכך אם מפנים את האוויר החם לכיוון הרגליים ולשמשה הקדמית (לשם פיזור אדים) - ולעולם לא ישירות לכיוון הפנים. כמו כן, רצוי לאפשר כניסת אוויר מהחוץ, כדי לשמור על רמת חמצן נאותה בתא הנוסעים. אפשר לעשות זאת בעזרת מערכת האוורור ומיזוג האוויר, או פשוט לפתוח חלון מדי פעם.
 
לנסוע 20 קמ"ש לאט יותר ולשמור מרחק כפול
 
אלון מציע לשים לב לסוג הכביש ולמידת הרטיבות שלו. "בכבישים חדשים, שיש בהם ניקוז טוב, אפשר לנסוע בגשם במהירות רגילה. בכבישים אחרים כדאי להפחית את המהירות ב-20 קמ"ש", הוא אומר, ומזהיר בעיקר מהדקות הראשונות של הגשם: "אלה הדקות המסוכנות ביותר - בגלל הבוץ והשמן שהמים מוציאים מהכביש.
 
לפעמים דווקא גשם קל מייצר כביש חלק יותר", אלון מוסיף, ומציין כי פועל יוצא של תופעה זו הוא הסכנה בגשם ראשון גם לאחר שבוע של שמש, המחייב אף הוא זהירות רבה יותר, כדי להימנע מהחלקה על החול שנותר עליו.
 
בנוסף, החורף דורש שמירה על מרחק כפול מהמכונית שמלפנים. אם המכונית שלפנים מתיזה מים, יש להקדים ולהפעיל את המגבים עוד לפני שמתקרבים אליה.
 
להאט מתחת ל-60 קמ"ש בעת "ריחוף"
 
כשהכביש מוצף עלולה להיווצר תופעה המכונה "ריחוף", שבה ארבעת הצמיגים אינם נוגעים באספלט, אלא צפים מעליו. במצב שכזה המכונית מוגדרת "מועמדת לאיבוד שליטה", ולכן יש להאט את מהירות הנסיעה אל מתחת ל-60 קמ"ש, כדי למנוע את התופעה.
 
מעבר שלוליות רק עד עומק 70 ס"מ
 
כשנוצרות שלוליות בכביש, כדאי כמובן להימנע ממעבר דרכן. אם אין ברירה אלא לנסוע בתוך שלולית - יש לעשות זאת בזהירות מרבית. תיאורטית, מכונית יכולה לצלוח שלולית בעומק 70 ס"מ, אבל אין סיבה לבדוק את איטום הדלתות לבד, וכדאי לחכות קודם ל"מומחה תורן", שימהר לעבור ראשון את השלולית.
 
לאחר היציאה מהשלולית, כדאי לגעת בעדינות בבלמים ולוודא שלא נרטבו והם עדיין עובדים, אם כי תקלה שכזו נדירה במכוניות חדשות. בעבר הומלץ לפמפם את דוושת הבלם על כביש רטוב, אך כיום, כשבמכוניות רבות מותקנת מערכת ABS, אין כל סיבה לעשות זאת וזה אף מסוכן. אם צריך לבלום - פשוט בלמו באופן רציף, ולא לסירוגין.
 
אורות ערפל - רק בערפל
 
בתנאי ערפל כדאי לנהוג לאט עוד יותר, ולשמור מרחק גדול ככל הניתן מהמכונית שלפנים. זה גם המקרה היחיד שבו רצוי להדליק אורות ערפל. בכל מקרה אחר, אורות אלה עלולים להשתקף על הכביש הרטוב ולסנוור נהגים אחרים. ומה אם יורד שלג? פשוט לא לנהוג. הטיפים באדיבות TheMarker