הצעת החוק אותה יזם ח״כ הרב דב ליפמן בתמיכת הרב הראשי לישראל, דוד לאו ובשיתוף פעולה עם סגן שר הדתות, הרב אתי בן דהן קובעת מגבלות ״הלכתיות״ על סרבני הגט הקשים היושבים בבתי סוהר וזאת על מנת ״לשבור את רוחם״ - ושיתנו לנשותיהם גט. 
 
חה״כ ליפמן: ״זהו צעד חשוב בדרך הארוכה למצב של אפס עגונות בישראל. הדרך עוד ארוכה, בינתיים החוק הזה ייתן מענה לאותן עגונות שמצבן קשה ביותר, הנשואות לסרבני גט עקשנים ביותר", הסביר ליפמן. לדבריו, "איסור שהייה באגף התורני ישבור את רוחם של אותם סרבנים המתחבאים מאחורי הדת על מנת לפגוע בנשותיהם. החוק הזה הוא צעד קטן לצמצום תופעת העגונות בישראל".
 
בין המגבלות הכלולות בהצעה: אסירים שנכלאו בשל סרבנותם למתן גט לא יוכלו לשהות באגף התורני; שירות בתי הסוהר לא ייתן להם אפשרות לקיים שיחות טלפון פרט לשיחות לטוען הרבני מטעמם או לעורך דינם. את ההצעה הגיש ח"כ הרב דב ליפמן (יש עתיד), וחתמו עליה 14 חבר כנסת, בהם גם חברי הבית היהודי.

חוק בתי דין רבניים מסמיך את בתי הדין הרבניים להוציא צווי הגבלה מסוגים שונים נגד בעלים המסרבים לקיים פסקי דין של גירושין. בין היתר, בסמכותם להורות על מאסר כפוי על סרבני הגט. צו כזה ניתן כיום רק במצבים קיצוניים, לאחר שאף דרך אחרת לשכנוע הסרבנים לא צלחה. אלא שהחוק הקיים אינו מספק מענה במקרים שבהם למרות שסרבן הגט נאסר, הוא ממשיך לעמוד בסירובו גם מתוך הכלא.
 
"הניסיון מלמד כי סרבני גט מוכנים לשהות במאסר זמן רב, ובכך למנוע מנשים רבות להשתחרר מעגינותן", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, "במקרים כאלה, כל הכלים המצויים כיום בחוק - צווים האוסרים על יציאה מן הארץ ועל החזקת רשיון נהיגה והטלת עיקולים - אינם אפקטיביים, כיוון שממילא סרבן הגט נמצא במאסר".
 
המהלכים הכלולים בהצעת החוק צפויים לפגוע בזכויותיו של האסיר, ואולם על פי לשון החוק, "מפתחות התא מונחים בידיו של כל סרבן גט, כך שבכל עת נתונה לו האפשרות להשתחרר מההגבלות האלו ולצאת לחופשי, ככל שיקיים את פסק הדין וישחרר את האישה הכלואה במצב של עגינות".