משה דדון: "בתי הספר הם ערוץ מרכזי בהטמעת תכנית 'עיר ללא אלימות' והם עושים זאת באופן יצירתי ומקורי. במהלך השנה הקרובה נממש הפועל עשרות פרויקטים נוספים איכותיים במסגרת התכנית"

שירלי סלמון, מנהלת בית הספר: "אנו מאמינים שטיפוח מנהיגות מגשרת תסייע לתלמידים ותאפשר נתיב פתוח לפתרון קונפליקטים בשפת הילדים ללא צורך בהתערבות מבוגר אחראי"

שיראל נחמני, תלמידת כיתה ד': "קודם כל בוחרים צד אחד, הוא מספר את הסיפור שלו, אנחנו שותקים ואחרי שהוא מסיים אנחנו שואלים אותו שאלות ועושים לו שיקוף. זה אומר שאנחנו אומרים את הדברים שהוא אמר אבל במילים שלנו"

תלמידים מגשרים במטה יהודה. תכנית 'עיר ללא אלימות' תופסת תאוצה גם בבתי הספר של מטה יהודה. בבית הספר הממלכתי 'השחר' החלה לפעול תכנית "מנהיגות מגשרת". מדובר בתכנית ממוקדת לקבוצה של תלמידים אשר מובילה תהליכי גישור בין תלמידים בבית הספר. התכנית נעשית בליווי קבוצת 'גבים', מכשירה, מלווה ומעצימה את התלמידים המגשרים והופכת אותם לגורם משמעותי בבית הספר. 25 תלמידי כיתות ד'-ה' לוקחים חלק בהכשרה והם שיהפכו בקרוב למגשרים הראשונים בין כתלי בית הספר.
 

התכנית כוללת עשרה מפגשים בהם לומדים התלמידים את תורת הגישור והטכניקה הגישורית ומתנסים אחד על השני בסיטואציות שונות. התכנית מלווה על ידי המועצה האזורית מטה יהודה ומנחה מקבוצת 'גבים' במסגרת התכנית הלאומית 'עיר ללא אלימות' של המשרד לביטחון הפנים.

מטרת התכנית היא להקנות לתלמידים ראייה מרחבית של סכסוך וכלים ליישום הן בסביבת בית הספר והן בחיים האישיים. הקורס מותאם לשכבות גיל שונות, תוך דגש רב על הנגשת השפה והפעילויות לתלמידי יסודי. שיטת הגישור הנלמדת הינה מובנית ומאפשרת יישום מהיר. הקורס נלמד באופן חווייתי והתלמידים מתנסים בתרגולים רבים אשר מאפשרים להם ללמוד ולשפר את מיומנויות הגישור האישיות שלהם, בכל מעגלי החיים.

"הכל החל מתוך רצון לטפח את האקלים המיטבי בבית הספר", אומרת מנהלת בית הספר שירלי סלמון. "אנו מאמינים שטיפוח מנהיגות מגשרת תסייע לתלמידים ותאפשר נתיב פתוח לפתרון קונפליקטים בשפת הילדים ללא צורך בהתערבות מבוגר אחראי. העצמת הקבוצה וטיפוח שפה גישורית, ייצרו אקלים מכבד של שיח פתוח, במטרה לשמור על אווירה נעימה ומכבדת".

עוד נמסר מהנהלת בית הספר, כי "אנו מלווים את התהליך מקרוב ועדים לשינוי המשמעותי שחל בשיח הבית ספרי, גם בקרב כלל התלמידים, וגם בקרב קבוצת המגשרים שרוכשת כלים לחשיבה ואשר חבריה מיישמים זאת בראש ובראשונה על עצמם. האמירה היא חד-משמעית: אנחנו סומכים עליכם ואתם עושים זאת על הצד הטוב ביותר".

ראש המועצה משה דדון בירך על התוכנית ואמר: "כאשר ביקשנו ולחצנו להביא לכאן את תכנית 'עיר ללא אלימות' זו הייתה בדיוק הכוונה. התוכנית מאפשרת לנו לפתוח עוד ועוד קורסים והכשרות ולחזק את הקהילה ברמת הפרט, היישוב והמועצה. בתי הספר הם ערוץ מרכזי בהטמעת התכנית והם עושים זאת באופן יצירתי, מקורי ורציני. במהלך השנה הקרובה נוציא אל הפועל עשרות פרויקטים נוספים במסגרת תוכנית עיר ללא אלימות".

בבית הספר 'השחר' מציינים כי עם סיום ההכשרה בשבועות הקרובים יוצבו בחצר עמדות מידע עם תיבת פניות בה יוכלו תלמידי בית הספר לספר על קונפליקטים ולקבל מענה מהמגשרים. תכנית זו מהווה בסיס להקמת צוות מגשרים פעיל הנותן מענה טוב למצבי עימות המתעוררים בין התלמידים.

יעדי התכנית:

• הבנת מצבי קונפליקט, ותפישתם כהזדמנות ולא כאיום.
• הכרה ויישום של תהליך הגישור בכל מעגלי החיים, כולל בבית הספר ובמשפחה.
• התנסות בתפקיד המגשר, תוך פיתוח כישורי מנהיגות והעצמת תחושת המסוגלות של התלמיד.
• טיפוח אקלים בית ספרי מיטבי, המצמצם אלימות ומעודד תקשורת, הקשבה ואמפטיה.
• הגברת מעורבות התלמידים בחיי בית הספר והקהילה, תוך מילוי תפקיד ערכי חיובי בקהילה זו.
• יצירת תשתית להקמת צוות של מנהיגות מגשרת בבית הספר.

הטמעת השפה הגישורית

לצד הכשרת המגשרים פועלת בבית הספר תוכנית בקרב כלל תלמידי שכבות ב'-ג' אשר מטרתה להטמיע את השפה הגישורית ככלי למניעת אלימות ושיפור האקלים הבית-ספרי. אחת לשבוע מוקדש השיעור בכיתות ללמידה של טכניקות גישור וטיפול בקונפליקטים. השאיפה היא להרחיב את התכנית לצוות ההוראה בבית הספר ולהפוך את התלמידים המגשרים לפעילים גם בקהילה וביישובים.

בקבוצת גבים מציינים כי בסביבה בית-ספרית דינמית ומורכבת בה אנו חיים ומחנכים ילדים ובני נוער כיום, מיומנויות תקשורת הופכות להיות חיוניות וחשובות יותר מתמיד. דו-שיח מוצלח טומן בחובו יכולות גבוהות של תקשורת בין אישית, הבנה וזיהוי צרכים - שלנו ושל האחר - ורמה מאד גבוהה של הקשבה וענווה ביחד עם מיקוד ואסרטיביות.

דבר התלמידים

"בהתחלה למדנו מה אומרים למי שבא לגישור ואיך מתחילים לשוחח איתו ועכשיו אנחנו מתחילים ללמוד איך עושים את הגישור", מספרת שיראל נחמני, תלמידת כיתה ד' שמשתתפת בתכנית. "קודם כל בוחרים צד אחד, הוא מספר את הסיפור שלו, אנחנו שותקים ואחרי שהוא מסיים אנחנו שואלים אותו שאלות ועושים לו שיקוף. זה אומר שאנחנו אומרים את הדברים שהוא אמר אבל במילים שלנו. זה עוזר לי לא רק בבית הספר. למשל עכשיו אם יש ויכוח בין האחים שלי בבית אז אני מנסה לפתור אותו כמו שלמדנו בגישור".

"אנחנו רק עוזרים לילדים לפתור את הבעיות ביניהם", מוסיפה טוהר אליהו, תלמידת כיתה ד' המשתתפת גם היא בתכנית. "זה נותן לנו המון ביטחון עצמי וכיף לראות את הילדים בבית הספר שמחים. תודה לאופיר המורה שמלמד אותנו את הגישור".