מאת: אתי בן עמי סויסה

 



ראובן כהן

אכן, ב"ה עירנו התברכה בעשרות עמותות חסד ובאלפי אנשי חסד בגופם ודמם תרתי משמע. אני חושב שזה אחד המרכיבים החשובים לדו קיום חיובי שקיים בעולם, מה שמראה כי אנחנו בני אותו עם ובני איש אחד. אני מכיר אישית את הארגון שלי שב"ה אנו משתדלים לעזור ולסייע בכל מה שאפשר במסגרת היכולות.
העירייה צריכה להבין שלא מעט פעמים העמותות עושות את העבודה שלהם ומחוייב יותר שיתופי פעולה עם הארגונים בכדי לעזור ולסייע לתושבים..
יש לי הרבה חוויות ברמה האישית אבל, אני מעדיף לשמור אותם קרוב אליי, מאחר ויש דברים שהשתיקה יפה להם..

 



דניאל גולדמן

אתחיל בכך שיש מספר עצום של עמותות חסד שפועלות בעיר. הפעילות מבוססת על קבוצה קטנה ומדהימה של אנשי מקצוע והמוני מתנדבים לסוגיהם השונים. כמובן יש כאלה שרואים את שליחותם בעזרה בתוך שכונה או מגזר מסוים, ואין בדבר הזה כל פסול, ויש הרואים את שליחותם בראייה כללית יותר. 
 
יהיה לא הוגן להתמקד בעמותה אחת בלבד אבל, אעשה זאת לפי בקשת שאלת ככר העיר, ולמרות שאני יכול למלא דפים שלמים על מתנדבים מסורים וארגונים שמוסיפים הרבה קידוש השם לקהילות ולתושבי העיר. 
 
אני בוחר את עמותת מגן. המייסד הוא דייויד מוריס, אנו מכירים מארגון 'למען אחי', כך שאפשר לומר עליו שהוא יזם חברתי מוביל בבית שמש. 
 
את מגן דיויד הקים מתוך היכרות עם בעיה כאובה הקיימת בכל חברה, וגם בבית שמש, והיא פגיעות מיניות בילדים. לצערי, רוב המקרים הם מתוך המשפחה או המוסד החינוכי בו נמצאים הילדים. 
 
מגן פועל בכמה מישורים, אבל העיקרי ביניהם - העלאת המודעות בציבור לגבי עצם קיום הבעיה, ודרכי פעולה להורים בכדי למנוע או חלילה לטפל במקרים של פגיעה מינית. הדרך השנייה היא להיות כתובת לנפגעים עצמם. אני יכול לספר מידיעה על מקרים שמגן הציל חיים של ילד בתמיכה, נפשית ומשפטית כדי לעצור את הפגיעה וכמובן, התערבות הרשויות המתאימות. מדובר בדיני נפשות ממש. 
 
בתחילת הדרך מגן נקלע להתנגדויות מסוימות מגורמים ממסדיים שבאופן מסורתי העדיפו ״לפתור״ בעיות בצורה שקטה, כאשר בעצם זו מכבסת מילים לדחיפת העניין מתחת לשטיח. דיוויד מוריס וארגון מגן, נחושים מאד להמשיך ולהציף את הבעיה, ועצם קיום ארגון כמו זה והעלאת המודעות בציבור יכול למזער נזקים עתידיים ע״י הרתעה בתוך הקהילות. נושא שמשטרה איננה יכולה למגר לבד. אנשי מגן ממש מסורים לעניין והם משנים הרבה דעות בעיר לגבי תופעה קשה זו. 
 
יש לי עוד הרבה מה לכתוב ושאפשר לספר על פעילות מגן בפרט ופעילות העמותות בבית שמש בכלל, אבל אני רוצה לסיים עם שתי נקודות. 
 
אחת, על העירייה למצוא את הדרך להעמיק שותפות עם העמותות, בצורה שמקדמת מקצועיות ואחריות כלפי הציבור הרחב. אם זה היה תלוי בי, הייתי נותן עדיפות לשיתוף פעולה דווקא לעמותות שבהגדרה ובפועל הם נותנים מענה לכלל התושבים ולא רק למגזר מסוים. אפשר יהיה אפילו להקים פורום עמותות כדי לשתף ידע וניסיון ביניהם, ומהווה ערך מוסף למגזר חשוב זה. 
 
השנייה, בית שמש זכתה בעיקר בכותרות שליליות בשנים האחרונות, וללא ספק זה לא מוסיף פנימה לתוך העיר, וכלפי חוץ גם כן (אגב, אין זה תפקידה של העיתונות לטייח אלא לשקף מציאות). יחד עם זה יש כל כך הרבה אנשים מדהימים שפועלם רב ומגוון ואפשר ליצור מותג לבית שמש כעיר החסד, וכמקום שיש אווירה של ערבות הדדית בעת מצוקה ובעת שמחה. 

 



אלי בן משה

אם הכוונה לעמותות חסד וכפי שתואר על בסיס אמונה ורצון לעזור ולסייע למשפחות נזקקות אזי אני מברך על כך. ובכל הקשור להצלת חיים אין בכלל על מה לדבר, שהרי זוהי מצווה ראשונה במעלה.
כל זאת ובתנאי שמדובר בעמותות, ארגונים ומוסדות שלא לשם כוונת רווח. למרבה הצער לא הזדמן לי לאחרונה להיות שותף בעשייה שכזו, ברם בצעירותי השתתפתי בפרויקט פר"ח כסטודנט מטעם אוניברסיטת ת"א, במכינה הקדם אקדמאית בסיוע לילדים ולבני נוער ממשפחות מצוקה הן בהדרכה והן בהכנת שעורי הבית.
ברמה האישית סייעתי גם לכמה משפחות ואנשים בעניינים שונים עד למציאת פתרון לבעיותיהם, וגם כיום,אוי לעמותות חסד בללו על כל פנים אני מברך בכל פה כל ניסיון הנוגע לעזרה לזולת.
לטעמי גם עיריית בית שמש חובה עליה הן מוסרית והן מצפונית לתת דעתה על כך, ולהגיב בהתאם ובכבוד הרי כל ישראל ערבים זה לזה, וכך צריך להיות.
לדאבוננו, עם התפתחותו של העידן המודרני, ומיעוט כוחם הכלכלי של העניים ומעמד הביניים, אנו עדים לתופעה בלתי נעימה בעליל של עמותות חסד אשר צצות כפטריות
לאחר הגשם, וחותמות בזה את תעודת העניות של ממשלות ישראל מאז ועד
היום, ובמיוחד זו הנוכחית שהרי אילולא הם גזרו את גורלם של אלפי משפחות נזקקות

שהרי אילולא הן את גורלם של אלפי משפחות נזקקות, מי יישורנו?
השינוי מתבקש יותר מתמיד, ולדידי לפני פרוץ משבר אשר את סופו אינני
רוצה לחזות. שבת שלום.



מתי גרינפלד

עירינו בית שמש זכתה בשפע של ארגוני חסד. ארגונים אלו ממלאים חלל ריק שאליו מחלקת הרווחה הממשלתית והעירונית אינה מגיעה.
מחמם את הלב להיתקל בהם במהלך היום יום ובעבודת הקודש שהם עושים ללא כל תמורה וללא הבדל בין דת וגזע. החסד הוא לכל נצרך באשר הוא.
נקודה נוספת שחשובה בעיר כמו שלנו. ארגוני החסד הללו מחזקים את תחושת הערבות הדדית שקיימת אצל כולנו ומביאים לקירוב לבבות בקרב כלל המגזרים בעיר. כשאדם חילוני נעזר בחרדי וכן להיפך הקרבה מתחזקת והדעה הכללית על המגזר השונה כבר פחות עוינת.
נתקלתי לא פעם בעבודת הקודש של ארגון "עזרת אחים" שהקים איש החסד, המפורסם בטוב ליבו ובנתינה האין סופית שלו, רבי אברהם קאפ.
הארגון הזה התפרס על פני תחומים רבים מלבד תחומי הרפואה הקלאסית, העזרה שלו לכל תושב בעיר מעוררת התפעלות ואני חושב שאין מישהו בעיר הזאת שלא נזקק אי פעם לשירותיו הניתנים במאור פנים ובכבוד ובהבנה מיוחדת לצרכים המיוחדים של הפונה.
אציין, גם את קופות הצדקה השכונתיות ברמה א' שם אני מתגורר שפועלות בדיסקרטיות גדולה על מנת לסייע במקרים קשים של קריסות כלכליות או רפואיות. הכל מתרומות של תושבים.
בעניין העירייה, איני יודע האם העירייה תומכת באותם גופים או לא. אני מאוד מקווה שכן. תמיכה עירונית באותם גופים היא אינטרס עליון של העירייה. לדעתי על העירייה לתת תקציבים מכובדים לגופים הללו שמוכיחים עשייה ברוכה במשך השנה.