ההפטרה ליום הראשון של חג הסוכות מזכירה את נושא העלייה לרגל לירושלים בחג הסוכות - לא רק ליהודים, אלא לכל עמי העולם.

כך מתואר הדבר בספר זכריה (י"ד, ט"ז-י"ט): "והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים, ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות. והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלים להשתחוות למלך ה' צבאות, ולא עליהם יהיה הגשם. ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם, תהיה המגפה אשר יגף ה' את הגויים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות. זאת תהיה חטאת מצרים וחטת כל הגויים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות".

פסוקי נבואה מפעימה זו הם חלק מהפטרת החג כאמור והם צופים כי כל העולם יכיר במלכות ה' וישאפו לדבוק בו.

ברם, מה עניין זה שמצפים מהגויים לחוג את חג הסוכות, וכי נצטוו בה?

זאת ועוד, הלוא פרק זה עוסק בימות המשיח,באחרית הימים, כאשר הכול יכירו במלכות ה' ומלאה הארץ דעה ותיעלמנה הדעות הכוזבות מהעולם, עם ישראל יתגדל על כל הבריאה כולה, וכולם יידעו ויכירו את אלוקי האמת. אם כן, כיצד ייתכן שתהיינה אומות שלא תבואנה לחוג את חג הסוכות? מדוע תמאנה להשתחוות לה'? הרי אור האמת יזרח בכל העולם, ובוודאי יכירו גם האומות באמת, ומדוע לא ייכנעו ולא יעלו להשתחוות לה' המושל בכל הארץ?

ובכן, לגבי השאלה הראשונה - אמת, לא נצטוו הגויים לחוג את חג הסוכות, אך היא הנותנת, לאחר שהאמת תהיה בהירה כשמש, תהיה תביעה על מי שיחטא ולא יפעל לפי הכרה ברורה זו. הכרתו ותודעתו אמורות לחייב אותו להשתחוות למלך עליון, אף על פי שלא נצטווה בכך כמצווה.

אם כן אפוא, איך ייתכן שיהיו גויים שלא יבואו להשתחוות? איך זה שולט בהם יצר הרע ויש בהם נטייה לא לבוא להשתחוות לפני יוצר העולמים?

לפי שהתרגלו לחיות כל ימיהם בשגיאות ובטעויות, לכלכל את גופם ואת נפשם בכל דבר מאוס, נעדר מהם כוח הבחירה לבחור בטוב, חסר להם הכוח לשלוט על גופם ועל נפשם. הם אינם מסוגלים לצוות על נפשם ללכת ולעלות למקדש בחג הסוכות. כל איבריהם וכלי נפשם נתחנכו לרוץ למקומות עברה, ועתה הללו ממאנים ללכת לדבר מצווה, אינם סובלים את אור האמת. אין הם בעלים על עצמם, אף על פי שיש להם משיכה כלשהי לאור האמת (אוצרות חיים, ימים וזמנים, מועדים ב', עמוד רי"א).

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך קי"ב, תשרי תשע"ז, עמ' 153-154.