הגמר מפגיש בין שתי נבחרות שמגיעות עם רקע קיצוני מבחינת המונדיאל שלפני. אנגליה מגיעה אחרי חצי גמר ואיטליה אחרי היעדרות.

זה לא מופרך. ב-15 הטורנירים שהתקיימו עד כה היו לא פחות משבע פינאליסטיות ששנתיים קודם לכן ראו את המונדיאל מהבית. ארבע מתוכן הוכתרו כאלופות ושלוש כסגניות.

האם זה אומר שלאיטליה סיכוי גבוה יותר? לא בטוח, כי מספר הנבחרות שזכו להגיע לגמר היורו אחרי היעדרות מהמונדיאל שלפני, זהה בדיוק למספר הנבחרות שהגיעו לגמר היורו לאחר שבמונדיאל לפניו היו בין ארבע הגדולות – שבע בדיוק. וגם כאן היחס בין המנצחות ומפסידות זהה – ארבע אלופות ושלוש סגניות.

הגמר הנוכחי הוא השלישי בין שתי נבחרות שאחת מגיעה אחרי היעדרות והשנייה אחרי העפלה לחצי הגמר. בפעמיים הקודמות הייתה זו הנעדרת מן המונדיאל שהפתיעה וניצחה. אלא שבשני המקרים מדובר באותה מפסידה, גרמניה אחרי זכייה במונדיאל.

האם ניתן להשוות את איטליה של היום לדנמרק של תחילת שנות ה-90 ולצ'כוסלובקיה של שנות ה-70? האם את אנגליה, שאמנם רשמה ב-2018 חצי גמר ראשון אחרי 28 שנות בצורת, ניתן להשוות לגרמניה שהגיעה לגמרים של 1976 ו-1992 שבעה יותר?

בקיצור, שתי הנבחרות נראות רעבות ויהיה מותח...