האם וולד בריא לחלוטין נפטר כעבור שנה וחודשיים מלידתו בשל שיקול דעת מוטעה של רופאים? 

לפי הנטען בתביעה לרשלנות רפואית, אשר הוגשה לאחרונה נגד בית חולים, ע"י הורי התינוק המנוח, באמצעות עורכי הדין גל מרקוביץ ודוד פייל ממשרד עורכי הדין פייל ושות', הצוות הרפואי בבית החולים אחראי על שרשרת טעויות קשות, שכללה זירוז לידה שלא השיג את מטרתו והתעלמות מעצירה מוחלטת של הלידה למשך למעלה מ-4.5 שעות במהלכן נרשמה מצוקה עוברית ואימהית. בשל מחדלים אלה נקלע העובר למצוקה קשה שגרמה לו לשאיפת מי שפיר עכורים.

על פי התביעה האישה הגיעה אל מחלקת הלידה בבית החולים בשבוע ה-41 + 3, ובשל גיל ההיריון המתקדם, הוחלט לבצע בה השראת לידה (זירוז), בעוד כל המדדים, הן של האישה והן של העובר, היו בשלב זה תקינים. 

לדברי עוה"ד פייל, כעבור מספר שעות הלידה "נתקעה" על מצב סטטי, שנמשך למעלה מארבע שעות וחצי. בזמן זה נרשמה מצוקה הן אצל היולדת והן אצל העובר. חומה של האישה עלה מעבר ל-38 מעלות ונמדד דופק מהיר וכן נרשמה מצוקה עוברית בדמות האטות בדופק לאורך זמן.

לאחר שלוש שעות כתב רופא הוראה לפיה באם יופיעו האטות נוספות בדופק העובר והיולדת עדיין לא תהיה בפתיחה מלאה יש לבצע ניתוח קיסרי.  

על פי התביעה, ההאטות בדופק העובר המשיכו אבל במקום לסיים את הלידה בניתוח קיסרי כמו שהגדיר הרופא מראש, הצוות הרפואי התעלם מהסימנים הרבים להסתבכות הלידה ואף לא טרח לעדכן את היולדת על הסיכונים האפשריים והאופציה לבצע ניתוח קיסרי.

על פי התביעה, עם התחדשות תהליך הלידה, הופיעו מים מקוניאליים (מי שפיר המהולים בצואה הראשונה של התינוק). חרף הסכנה הידועה כי התינוק עלול לשאוף את המים הללו לריאותיו, סכנה שעלולה במקרים לא מעטים לגרום ליילוד נכויות קשות ואף למוות, בחר הצוות הרפואי להמשיך בלידה נרתיקית באמצעות מכשירים. 

וכך, על פי התביעה, הגרוע מכל אך גם הצפוי קרה, התינוק שאף את מי השפיר המזוהמים, וסבל מחנק ומחוסר חמצן ממושכים, שגרמו לו לנזק מוחי קשה. 

לדברי עו"ד פייל, התינוק עבר החייאה ממושכת עוד בחדר לידה, ולאחריה הועבר לפגייה בעודו מונשם. כחודש לאחר שנולד, הועבר התינוק במצב של צמח למוסד שיקומי, שם נפטר בגיל שנה וחודשיים בשל דלקת ריאות.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של ד"ר רוני רביע, מומחה בגינקולוגיה ובמיילדות מ"פורום רופאים", אשר קבע, בין היתר, כי לאור העצירה בהתקדמות הלידה, הופעת האטות בדופק העובר, צירים מרובים וחום אימהי, "אין ספק שזו הנקודה שבה היה מחויב הצוות הרפואי להפנות את היולדת לניתוח קיסרי, כדי ליילד את התינוק ולהימנע מסיבוכים אימהיים ועובריים, או לכל הפחות להסביר לה על הסיכון שבהמשך ניסיון הלידה הנרתיקית ועל האפשרות ליילד את התינוק בקיסרי". 

עוד קבע ד"ר רביע בחוות דעתו, כי שאיפת מי שפיר המזוהמים במקוניום, כפי שאירע במקרה זה, היא חמורה ומסוכנת. "ההשתהות בביצוע הניתוח הקיסרי חשפה את הילוד הן לתסמונת של שאיפת מקוניום והן לסביבה החומצית העוינת לאורך זמן, והן שגרמו לנזק לתינוק. היה ניתן למנוע את הפגיעה הקשה שלו, שהובילה לפגיעה באיכות חייו ולמותו בגיל כה צעיר, ומהתובעת היו נמנעים התמודדות עם תינוק פגוע באופן קשה, פגיעה קשה באיכות החיים ואובדן ילד באופן כה טראגי" דברי המומחה.

אל התביעה צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר שי מנשקו, מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד מ"פורום רופאים", אשר קבע גם הוא כי "לו היה הצוות המטפל מפעיל שיקול דעת ומשכיל ליילד את התובעת בשלב מוקדם יותר, בסבירות גבוהה הייתה נמנעת תסמונת שאיפת מקוניום חמורה, שהצריכה החייאה ממושכת".

בשל כל זאת, הגיש עו"ד פייל, בשם ההורים, תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נגד בית החולים וקופת החולים המפעילה אותו. התביעה הוגשה בסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט (2.5 מיליון שקלים) ונדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.

משרד עו"ד דוד פייל (בתמונה. צילום: רן כליף) ושותhttp://www.df-law.co.il  מתמחה ברשלנות רפואיתנזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים