בפרשתנו מתואר כיצד נבחרו הלוויים במקום הבכורות לעבוד במשכן: "ואקח את הלויים תחת כל בכור בבני ישראל. ואתנה את הלויים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל, לעבוד את עבודת בני ישראל באוהל מועד ולכפר על בני ישראל, ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקודש" (במדבר, ח', י"ח-י"ט).

תפקידי הבכורות ניטלו מהם וניתנו ללווים, מפני שהלוויים היו היחידים שלא חטאו בחטא העגל. מה אפוא כוונת התורה בציינה כי החלפת הבכורות בלוויים תגרום שלא יהיה נגף בבני ישראל בגשתם אל הקודש?

מפרש ה'חזקוני', כי הלוויים הוחלפו בבכורות כדי למנוע שגיאות ותקלות בעבודת בית המקדש.

לא כל בכור הוא בן של בכור. לעומת זאת כל בן לוי הוא בן של לוי. אין להשוות בין מי שגדל במשפחה שבניה עובדים בבית המקדש לבין מי שמגיע לעבודת בית המקדש בלא רקע משפחתי. הלוויים נבחרו, הם ובניהם ובני נביהם לדורות והורגלו והוזהרו בעבודתם לעשותה כהוגן, אך ישראל בכור שאביו אינו בכור, אינו חווה בקביעות את עבודת המקדש ולפיכךהוא עלול לבוא לידי תקלה.

מכאן למדנו עד כמה חשובה האווירה המשפחתית (מתוך 'אמרי שמאי').

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"ח, סיון תשע"ב, עמ' 179.

סרטון קצר לפרשה מאת ראשת העיר, ד"ר עליזה בלוך