בסבב ההתנגשות האחרון מול החמאס, ספקי החדשות בארצות הברית דיווחו על התקפות הטילים של החמאס באופן שמציג את ישראל כמדינה תוקפנית ומגלגל בגלוי את האהדה למגרש הפלסטיני. כאשר הם לא מכפישים את ישראל ישירות עם סיפורים שמטרתם למשוך אהדה על הפלסטינים, הכותרות משמשות שופר לפוליטיקאים וארגונים הקוראים כביכול לשלום ומעלים דרישות כלפי ישראל.

אפשר להתרגז על כך ולבוא בטענות, לדוש בזה ולהתחפר בטינה, אבל האמת היא שאין מה להתפעל מזה אלא ללמוד שזו תופעה טבעית וטוב שהיא מתגלה. טוב שהשנאה לישראל עולה על פני השטח, כי כך נבין אולי שמשהו כאן אינו כשורה ונשאל: רגע, למה העולם אף פעם לא מבין אותנו? למה הוא תמיד לרעתנו? למה אנחנו כל כך שנואים וכל כך שונים? למה אנחנו כאלו דחויים?

אם נסתכל בעיניים רציונליות על מה שקורה היום ומה שקרה לנו אז, מה יכול להיות גרוע יותר מהשואה? מה גרוע יותר מזה שכבר יש לנו פיסת אדמה אבל לא נותנים לנו לחיות עליה בשקט? זאת אומרת שיש כאן מצב אי-רציונלי שבו לא עוזבים אותנו לנפשנו.

גם אם היינו קובעים את מושבנו באוגנדה או במדגסקר, כמו שהוצע לנו בעבר, בכל זאת לא היו נותנים לנו לחיות בשלווה, זה בטוח. אין כאן עניין ממשי עם הר הבית או עם זה שתפסנו מקום לא לנו. לא על פיסת אדמה זו אנו נלחמים. אומות העולם נלחמות בנו על כך שאנחנו לא מבצעים את תפקידנו כלפיהם. האמת היא לא כלפיהם ממש, אלא כלפי מערכת הטבע. יש לנו, עם ישראל, עסק עם מערכת עליונה שאנחנו פורעים את חוקיה.

לכן, העוינות כלפינו לא תיפסק עד שניקח לידינו את שבט הביקורת ונמתח ביקורת על ההתנהגות שלנו עצמנו. נתחשבן ונשאל: מה בעצם האנושות חושבת ודורשת מאיתנו? מתוך חיפוש במקורות והתחקות אחר שורשנו כעם ומשימתנו הנצחית, עלינו להבין שרק דבר אחד היא מבקשת: שנהיה דוגמה לחיבור ולאהבה, שנהיה חברה למופת, אור לגויים. זהו תפקיד ישראל במערכת החוקים של הכוח העליון וכתוב על כך בתורתנו בפסוקים רבים.

אנחנו חייבים להבין זאת, לפתוח את זה, להרגיש ולדבר על זה. ככל שנהיה קרובים יותר לזה, נגלה בהדרגה שעמי העולם מתחילים להבין אותנו ולקבל אותנו. הם עצמם יבואו ויעזרו לנו להיות יותר מחוברים, להיות ערבים יותר זה לזה וכך נגיע לתיקון בתוך עם ישראל. סביב עם ישראל כל העולם יגיע לתיקונו, לחיבורו השלם ולחיבוק אנושי אחד.

לכן, כל העבודה שלנו צריכה להתרכז בהסברה - לעצמנו ולעולם כולו. הסברה של שיטת התיקון, של דרך החיבור שנמצאת במקורות העם: איך להשלים בין הפכים ואיך להגיע לאהבה מעל שנאה, כי חוץ מאהבה לא חסר לעולם כלום.

אנו צריכים להשתדל דרך כלי התקשורת להסביר את הגישה שנמצאת ביסוד האומה - שהיא לא גישה ציונית ולא מרקסיסטית, לא דתית ולא פשיסטית, אלא גישה שנובעת מתוך חוקי הטבע, ששורשם בחיבור ותכליתם חיבור. את זה כולם ישמחו לשמוע מאתנו, שאנחנו לא מסכימים עם דת ישראל כמו שהיא עכשיו, אלא שואפים לחיבור ואהבה שצריכים להתפשט לכל העולם ובשווה לכולם.