הרופאים בשני בתי חולים במרכז הארץ המליצו לבת לתרום אונה מהכבד לטובת אביה, למרות שמשקל האונה היה נמוך מהנדרש, וסוג הדם שלה היה שונה משלו, ובכך גרמו למעשה למותו המיותר של האב – כך לפחות נטען בתביעה אותה הגיש לאחרונה עוה"ד רן שפירא נגד בתי החולים – מטעם אשתו וילדיו של המנוח. 

פרופ' אחמד עיד, מומחה בכירורגיה של השתלת איברים, ומשתיל הכבד הראשון בישראל, קבע בחוות דעת שצורפה לתביעה, כי התנהלות הצוותים הרפואיים בבתי החולים הייתה איטית, לא החלטית ושגויה – וכך חלפו 16 חודשים מהצגת הטיפול ליום ההשתלה, שגם היא לא היוותה פתרון אידיאלי למצבו של המנוח. 

לדברי פרופ' עיד, במקרים של סוג דם שונה, הסיכוי להיקלטות האיבר המושתל נמוך, ובשל כך היה על הצוות הרפואי לפנות לפתרונות אחרים שכלל לא נשקלו, כמו צנתור כבד, שהיה ככל הנראה מאריך את חייו של המנוח בצורה משמעותית, וזאת משום שהיה מלכתחילה מועמד גרוע להשתלה.

בחוות דעתו קובע פרופ' עיד כי משקל האונה שנלקחה מהבת היה נמוך מהנדרש – ומוטב היה אילו הייתה תורמת את האונה שלה לחולה אחר, ובתמורה אביה היה מקבל כבד התואם את גודל גופו וסוג דמו. 

לדברי עוה"ד שפירא, הרופאים המטפלים לא יידעו את הבת כי האונה שאותה היא מבקשת לתרום אינה מתאימה לאביה ובשל כך מצטמצם מאד הסיכוי להצלחת הניתוח. על פי התביעה, מייד לאחר ביצוע ההשתלה, החל האב לחוש ברע וסבל מבלבול. בהמשך מצבו התדרדר, והוא החל לפתח תסמינים קשים ונפטר מספר ימים לאחר ההשתלה.

"טרם פטירתו, הקפיד המנוח על פעילות ספורטיבית יומיומית, ועתיד היה ליהנות מעוד שנים ארוכות בחיק משפחתו, אך בשל הטיפול הרשלני שניתן לו, נגרם מותו, וכך הותיר אחריו אלמנה וילדים שבורי לב" טוען עו"ד רן שפירא. 

במסגרת התביעה אותה הגיש בשם האלמנה וילדי המנוח, מבקש עוה"ד שפירא מביהמ"ש השלום בתל אביב להורות לבתי חולים לפצות את בני המשפחה על נזקיהם ואובדנם, עד לתקרת סמכותו של בית המשפט (2.5 מיליון שקלים). 

עו"ד רן שפירא (בתמונה: צילום: אופיר הייב) https://www.rlaw.co.il הנו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג – שפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.