"זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן" (ויקרא, י"ד, ב')

ידוע כי עונש הצרעת בא על האדם מפני חטא לשון הרע.

חמש פעמים מוזכרות המלים "צרעת" ו"תורה" בסמיכות "זאת תורת נגע צרעת" (שם, י"ג, נ"ט), "זאת תהיה תורת המצורע" (שם, י"ד, ב'), "זאת תורת אשר בו נגע צרעת" (שם, י"ד, ל"ב), "זאת התורה לכל נגע הצרעת" (שם, שם, נ"ד), ""זאת תורת הצרעת" (שם, שם, נ"ז).

אמר רבי יהושע בן לוי (מדרש רבה, פרשה ט"ז, אות ו'): מדוע נאמרו חמש פעמים "מצורע" בסמיכות ל"תורה"? "ללמדך שכל האומר לשון הרע עובר על חמישה חומשי תורה. לפיכך משה מזהיר את ישראל: 'זאת תהיה תורת המצורע'". כלומר, איסור לשון הרע חמור כל כך כאילו עובר על כל מה שכתוב בתורה.

זאת ועוד: הקדוש ברוך הוא אינו חפץ בתורתו של המספר לשון הרע. במדרש (שם, שם, אות ד'), מובאים דברי רבי לוי: "אין הקדוש ברוך הוא חפץ בקילוסו של אדם רשע... ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא". כלומר, מן הפסוק שנאמר במצורע "ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא" (ויקרא, י"ג, מ"ה) דרש רבי לוי כי המצורע אסור בדברי תורה (חידושי הרד"ל).

צא ולמד מדואג האדומי, ראש הסנהדרין, שהיה גיבור וחשוב בתורה (רש"י, שמואל א', כ"א, ח; מדרש תהלים, מזמור נ"ב), עד שלדעת רבי יצחק נקרא "אדומי" על שם שהאדים פניהם של אחרים בהלכה מפני ידיעתו המופלגת בתורה (מדרש תהלים, שם), אך תורתו לא עמדה לו מפני שנכשל בלשון הרע (אורחות צדיקים, שער עשרים וחמישה, ע"פ סנהדרין ק"ו:).

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ז', ניסן תשס"ח, עמ' 60.