במרכז פרשתנו עשרת הדברות - אחת החשובות שבהן היא "זכור את יום השבת לקדשו". חלק מן הדברות הן קצרות - שתי מלים בלבד. אחרות מפורטות יותר כמו למשל הציווי על השבת, המונה מספר פסוקים. באחד הפסוקים נכתב "ויום השביעי שבת לה' אלוקיך. לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך" (שמות, כ, י').

מה כוונת המלים "שבת לה' אלוקיך"?

מבאר רבנו יונה בדרשותיו (סוף פרשת קדושים): יען היות רוב בני האדם צריכים במזונותיהם עסק רב לטרוח אחר פרנסתם ולא יהיה בהם פנאי לעסוק בחכמה ולהגות בתורה, אמר ואת שבתותי תשמרו' (ויקרא, י"ט, ג'). קרא אותם 'שבתות ה''. וכן נאמר "ויום השביעי שבת לה' אלוקיך". רצונו לומר, שהוא בחר לחלקו היום הזה להיות רודף כל אדם בו אחר לימוד התורה או שמיעתה".

במסכת גיטין (לח:) מסופר על משפחות עשירות שירדו מנכסיהן מפני שקבעו את סעודת השבת בשעה שהייתה הדרשה בבית המדרש. וכתב על כך 'המאירי' (שם, ד"ה "כבר") כי "אסור לקבוע סעודתו בשבת בשעת הדרשה, אלא יכוון להיות סעודתו בכדי שיוכל ליך ולשמוע, שלא ניתנו ימי השביתה והמועדות לאכילה ולשתייה לבד אלא להיות רובו של יום בקדושה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות. על זה נאמר 'שבת לה' אלוקיך'".

בעניין זה מביא ה'טור' (אורח חיים, סימן ר"צ) את מאמר חז"ל: "אמרה תורה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, כשייכנסו ישראל לארץ, זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו, ואני מה תהא עליי? אמר לה: יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמה, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך י"ז, שבט תשס"ט, עמ' 192.

סרטון קצר לפרשה מאת יהודה גובני: לחצו כאן לצפייה

סרטון קצר לפרשה מאת ראשת העיר, ד"ר עליזה בלוך