סכסוך בדבר חלוקת רכוש המיליונים בין בני זוג מאזור המרכז, שהתנהל במשך למעלה מעשר שנים, הגיע לאחרונה להכרעת ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א יפו. במרכז הפרשה: אי הסכמה בין בני הזוג על שוויין של שלוש החברות שבבעלות הגבר, וטענה של האישה כי הגבר מעלים הכנסות ומבריח נכסים. 

ביהמ"ש מינה רו"ח מומחה מטעמו על מנת שיעריך את שווי החברות. המומחה  העריך את שווי החברות כגבוה ממה שנטען בספרי העסק בשל אינדיקציות חזקות לכך שחלק משמעותי מהכנסותיהן של החברות כלל אינו מדווח לרשויות המס, ובכך למעשה – הגדיל את חלקה של האישה בחלוקת הרכוש.

חרף זאת, דווקא בא כוחה של האישה, עו"ד ד"ר רונן דליהו, הגיש בקשה לפסילת הערכת השווי של המומחה, ובין השאר טען כי שיטת הערכת השווי בה נקט הייתה שגויה. מן הצד השני, באי כוח הגבר, עוה"ד רונית א. זיסמן וארתור שני, צידדו בקביעת המומחה, למרות שלדבריהם חוות דעת זו קיפחה את מרשם בכ-2 מיליון שקלים. לדברי עוה"ד שני וא. זיסמן, מרשם מעוניין בסיום הסכסוך הממושך, וחפץ לחסוך מעצמו ומבית המשפט, זמן שיפוטי יקר. על כן ביקשו עוה"ד שני וא. זיסמן שבית המשפט יקבל את חוות דעת המומחה כלשונה.

נוכח המחלוקת על אופן הערכת שווי החברות, הוזמן המומחה לחקירה בביהמ"ש במהלכה הסביר בפירוט רב את שיקוליו בהערכת שווי החברות והנכסים שבידי הצדדים. לאחר בחינת טענות הצדדים, קבעה השופטת תמר סנונית פורר מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, כי דין בקשת האישה להידחות, וכי יש להורות על אימוץ חוות דעת המומחה במלואה.

לגבי טענת האישה בעניין השפעת הכספים הלא מדווחים על שווי החברות, קבעה השופטת סנונית פורר כי דין טענה זו להידחות מפני ש"המומחה הבהיר כי קיבל את כל המידע והנתונים שביקש משני הצדדים, שהיו דרושים להשלמת חוות דעתו, למעט שתי הבהרות שהיו נחוצות לו בנוגע לתנועות לא מוסברות בכרטיס האישי של המשיב, ויתרת חוב בסך 1.794 מיליון שקלים שהועברה ליתרות ספקים באופן לא ברור". 

השופטת ציינה בפסק דינה כי "התשובה שניתנה למומחה מרו"ח החברה היא כי לאור הזמן הרב שחלף הוא אינו זוכר את הסיבה לכך. המומחה הפעיל את שיקול דעתו המקצועי בעניין זה על בסיס המידע שעמד בפניו, ופעל לחומרת המשיב". עוד קבעה השופטת סנונית פורר, כי בחקירתו הנגדית, שב המומחה והסביר בפירוט רב את אופן התייחסותו לנושא הכספים הלא מדווחים בחוות הדעת – ע"י כך שהוסיף ערכים משמעותיים לערך החברה, בין היתר ע"י העלאת אחוז הרווח הגולמי בעסק ב-3%, בגלל הסברה שיש כספים שלא דווחו - והאישה לא הצליחה לערער את קביעותיו בעניין. 

יתרה מכך – המומחה הסביר כי פעל בצורה המחמירה ביותר לרעת הגבר, ובהוספת שווי לעסק, ודחה את הטענה כי הערכת השווי לא לקחה בחשבון את נושא הכספים הלא מדווחים. "פסלתי את ספרי העסק בכך שהערכתי אותם מחדש", אמר המומחה בחקירתו.  "לאור תשובותיו המפורטות של המומחה, ולאור התייחסותו מלכתחילה בחוות הדעת להשפעת הכספים הלא מדווחים על שתי החברות, וכן משום שקביעותיו היו לרעת המשיב והוסיפו לשווי החברות, לא מצאתי כי נפל כל פגם בחוות דעתו בעניין", פסקה השופטת.

גם את טענות האישה, כי יש לוודא שהחברה לא שימשה כלי להברחת נכסים בידי הגבר, דחתה השופטת. "טענות אלה לא לוו ולו בראשית ראייה, לא למומחה בעת עריכת חוות הדעת, לא בשאלות ההבהרה ולא בחקירת המומחה", קבעה השופטת סנונית פורר. "חזקה על המבקשת, בפרט לאור רמת הקונפליקט הנמשכת בין הצדדים, כי לו היו בידיה ראיות על הברחת נכסים וכספים, הייתה מציגה זאת בפני המומחה וביהמ"ש".

לאור כל האמור, קבעה השופטת כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה במלואה, וכן כי על האישה לשאת בהוצאות המומחה, בסך 11,700 שקלים. בנוסף התירה השופטת את פרסום פסק הדין, בכפוף להסתרת פרטי הצדדים.

עוה"ד והמגשרים ארתור שני ורונית א' זיסמן (בתמונה. צילום: מקס מורון), בעלי מרכז "גישור פרטי" ובעלי חברת א' זיסמן שני – משפט וגישור המתמקדת בענייני משפחה והורות.