רק בישראל: בית הדין הרבני האזורי באריאל התקשה להכיר בגזר דין חמור נגד גבר שהורשע בעבירות מין כלפי בתו, במעשים מגונים בחברותיה, ובאלימות קשה כלפי אשתו וילדיו - כעילה מספקת לגירושין(!)...
בפסק דין, שהותר לפרסום, סבר דיין אחד משלושה כי "האישה לא הוכיחה את עיקרי תביעותיה", וכי "בית הדין לגבי הנושא בו אנו דנים לא מקבל את האמור בחומר המוצג בפניו מטעם בית המשפט כראיה העומדת בפני עצמה".
"מסתבר שהרשעה, פה אחד, בהליך פלילי שרמת ההוכחה הנדרשת בו היא מעבר לכל ספק סביר, לא די בה, כך על פי דעת המיעוט" טוענות עורכות הדין רונית א. זיסמן וסיון משיח המייצגות את האישה. לדבריהן, "דעת המיעוט סברה שבעל זה, שביצע עבירות מין בבתו הקטינה, פגע ופצע את גופה ונפשה באופן קיצוני וקשה לכל ימי חייה, השליט טרור בביתו, הילך אימים על משפחתו ושבר את גופה של אשתו במכות רצח – בעל זה צריך להישאר עם מלוא הזכויות שלו ברכוש המשותף ולשלם לאישה סך של 240 ₪ (כן, כן, זו לא שגיאת כתיב או הדפסה) עבור כתובתה. פרס ממש למי שעד עצם היום הזה לא טרח להביע חרטה על מעשיו בחלוף שנים ארוכות בהן הוא שוהה מאחורי סורג ובריח" דברי עוה"ד א' זיסמן ומשיח.
בדיונים שהתקיימו בפני בית הדין הדגישו עוה"ד א' זיסמן ומשיח את האבסורד בדחיית עובדות וראיות שכבר עמדו במבחנם של בתי המשפט המחוזי והעליון - ואשר שלחו את הבעל למאסר ממושך של 23 שנה, ממנו הוא אמור להשתחרר בעוד 6 שנים.
הדיינים בדעת הרוב טענו כי לא ניתן לכפות על הבעל גט בגין גילויי האלימות כלפי אשתו, מפני שההלכה דורשת שבעל אלים יקבל התראה, לפני שכופים עליו גט. היות והאישה לא הגישה נגד הבעל תלונה במשטרה על האלימות כלפיה, אלא רק כאשר גילתה כי בעלה אנס את בתם – היא לא נתנה לו למעשה התראה, המאפשרת כפיית גט בעילה של אלימות.
חרף כך, ולאחר דיון סוער, פסקו הדיינים, ברוב של שניים נגד אחד, כי בשל המאסר הממושך, הבעל מונע מאשתו תשמיש, יחסי אישות ומדור, לא מסוגל לספק את צרכיה הבסיסיים, עונתה ופרנסתה, ולמעשה נקרא מורד, ובשל כך, ניתן לכפות עליו גט וכתובה.
יתר על כן, התייחסה דעת הרב למציאות שאינה שנויה במחלוקת, לפיה, הבעל עבד בעבודות מזדמנות ומתוך כך לא צבר זכויות עבודה, האישה גידלה את הילדים לבדה במשך שנים ארוכות בהן ריצה הבעל את עונשו הכבד, ומעל לכל מרחף האסון הכבד שהמיט הבעל על משפחתו שבמעשיו הקשים הביא להרס ופירוק הבית והמשפחה. מנימוקים אלה, פסקה דעת הרב, כי "מגיע לאישה את מלוא כתובתה עם הצמדה למדד, סך של 123,323 ₪.
לדברי עוה"ד א' זיסמן ומשיח, דווקא דברים נוקבים שמציינת דעת הרוב בפסק הדין, ואשר קשים הם לקריאה, מלמדים על זכותה הבלתי מעורערת של האישה לקבל את מלוא כתובתה בתוספת הצמדה.
בפסק הדין כותב אחד הדיינים "לאחר שעברתי על כתב האישום והכרעת הדין בבית המשפט והאמת שבקושי הצלחתי לקרוא את הכתוב שם משום התיאורים הקשים על אלימות ואונסים ושלל עבירות קשות אני מצטרף למסקנת חברי לחייב את הנתבע בסך של 123,323 ₪ עבור חוב הכתובה" ומוסיף "אציין שבמעמד הדיונים ובמעמד סידור הגט האישה הייתה רועדת ומפוחדת עם אימה על פניה מעצם הידיעה שהיא נמצאת עם הנתבע ובקושי היה אפשר לסדר את טקס מסירת הגט"
לדברי עוה"ד א' זיסמן ומשיח, אין בסכום כתובתה של האישה בכדי לפצות על הנזק שנגרם לה בחיים לצד הנתבע חיים שהיו רווי אלימות, על שלל סוגיה ודרגותיה, עם זאת, ההכרה העולה מדעת הרוב בסבלה של האישה, תוך מתן ביטוי בדמות מלוא הכתובה בתוספת הצמדה, מעיד, כפי שסברה דעת הרב, כי "התיאור שמופיע בכתב התביעה מכתבי בית המשפט מדויק להפליא, למה שהתרחש בבית הדין".
יצוין, כי סוגיית חלוקת הרכוש, טרם הוכרעה. ההחלטה הותרה לפרסום בכפוף להסתרת זהותם של המעורבים.
עוה"ד והמגשרים ארתור שני ורונית א' זיסמן (בתמונה. צילום: מקס מורון) https://www.anyfamily.law/ בעלי מרכז "גישור פרטי" ובעלי חברת א' זיסמן שני – משפט וגישור המתמקדת בענייני משפחה והורות.
