פרשת 'וישב' הייתה המערכה הראשונה בדרמה המתמשכת ביחסי יוסף ואחיו. קראנו על מכירתו והורדתו למצרים וכיצד פתר את חלומות שר המשקים ושר האופים. את מה שלא השכילו להבין בני יעקב, ידעו להעריך שני סריסים בחצר מלך מצרים... בפרשה הנוכחית הם נפגשים אתו, אך רק בפרשה הבאה 'ויגש', הם יתוודעו לכך שמדובר באחיהם יוסף, אותו מכרו. עד לשלב הזה, קורים כמה דברים מוזרים. כך למשל, בדרך חזרה ממצרים הם שמים לב שהכסף ששילמו עבור המזון הוחזר אליהם באורח פלא... 

הם בטוחים ש'יד אלוקים' במעשה (אין קשר למפורסם שנפטר לאחרונה....): "ויאמר אל אחיו: הושב כספי והנה באמתחתי. ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר: מה זאת עשה אלוקים לנו" (בראשית, מ"ב, כ"ח).

חז"ל מקשרים בין הפסוק הזה לבין פסוק אחר, מספר משלי: "איוולת אדם תסלף דרכו" (י"ט, ג'). בגמרא (תענית ט.), הם מסיבירים, כי בבוא צרה על אדם, הוא עלול לזעוף בליבו על הקדוש ברוך הוא ולהרהר אחר מידת הדין, כפי שאמרו אחי יוסף "מה זאת עשה אלוקים לנו?", אך באמת "איוולת אדם תסלף דרכו" וכפי שמפרש רש"י פסוק זה: "בעוונו בא לו הרע, כי באיוולתו תסלף דרכו ועבר עברות ונפרעים ממנו".

רבנו יונה, בפירושו על ספר משלי, מוסיף, כי "האדם ידמה ולבבו יחשוב כי לא יימצאו לו עוון אשר חטא, מפני שהוא תמים במידותיו ולא יחטא במתכוון. ואינו ידוע פעולתו אשר קיצר העבודה ופשע באפס תבונה במעשיו, ויש אשר כוונתו רצויה ואין מעשיו רצויים".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ט"ו, כסלו תשס"ט, עמ' 295.

סרטון קצר לפרשה מאת ראשת העיר, ד"ר עליזה בלוך