לאחר הסאגה הארוכה בפרשיית מבנה בית הספר שפות ותרבויות ברמת בית שמש, הגיעו עיריית בית שמש ומשרד החינוך לפשרה, אותה הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים.
 
על פי המתווה המסתמן, משרד החינוך יתקצב ארבעה מבנים יבילים אשר יוצבו בחצר מבנה בית הספר, ואליהם יעברו 110 תלמידות בית הספר משכנות דעת הלומדות כיום בתוך האגף הריק של המבנה.
 
במקביל, יקדמו העירייה ומשרד החינוך פתרון כולל וארוך טווח בנוגע לשיכון כלל מוסדות החינוך בעיר, כבר בשנת הלימודים תשע"ו ובכללם גם בתי הספר משכנות דעת ושפות ותרבויות, כאשר ככל הנראה, לקראת שנה"ל הבאה יעבור בית הספר שפות ותרבויות לאחד המבנים הריקים בבית שמש הותיקה, אזור מגוריהם של תלמיד בית הספר.
 
כזכור, מתוקף תפקידה של העירייה לפתיחה תקינה של שנת הלימודים ולאפשר לכל ילדי העיר מכל המגזרים למקום לימודים ראוי, ראתה העירייה לנכון, לנצל כיתות ריקות במתחם ביה"ס לשפות ותרבויות ולאכלס בהן תלמידות בית הספר משכנות דעת המתגוררות באותה שכונה ואין להם היכן ללמוד, ואפילו מקום להציב מנ"דים  כמו לאחיותיהן הגדולות, כבר לא נשאר להם.
 
לטענת עיריית בית שמש, מדובר בצמצום עוול חמור של אבסורד כפול, כאשר מבנה ביה"ס מיועד לכ- 500 תלמידים ובפועל רוב המבנה עומד ריק ולומדים בו רק 144 תלמידים. בנוסף, רובם ככולם של התלמידים מגיעים בהסעות מבית שמש הותיקה, כאשר בשכונה בה נמצא המבנה קיים חוסר של מאות כיתות לימוד, ואילו בשכונות בית שמש הוותיקה אשר בהן מתגוררים תלמידי בית הספר, קיימת מגמה הפוכה של עשרות רבות של כיתות העומדות ריקות.
 
לאחר שעיריית בית שמש אכלסה את האגף הריק בתלמידות החרדיות, הגיש משרד החינוך עתירה לבית משפט השלום בירושלים כנגד עיריית בית שמש, למתן צו סגירה והוצאתן של 100 התלמידות החרדיות ממתחם שפות ותרבויות.
 
אך בית המשפט דחה את העתירה, השופט גד ארנברג כתב בהחלטתו: "אין ספק שהמבנה הינו בבעלות עיריית בית שמש. אמנם, הוא נבנה מכספי משרד החינוך אך זו נתנה אותו לעירייה על מנת לקיים בו מוסד חינוכי, בהתאם להוראות הדין. דהיינו, הן הבעלות במבנה בית הספר והן זכות השימוש בו נתונים לעיריית בית שמש. לפיכך אין ולא יכולות להיות למבקש טענות שמקורן בבעלות מבנה בית הספר לשפות או בשימוש הנעשה בו."
 
למרות דחיית העתירה, משרד החינוך לא אמר נואש והגיש עתירה נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים, אך גם שם נדחה משרד החינוך, ע"י השופט ארנון דראל, שכתב בין היתר בהחלטתו: "התשתית הלכאורית שהונחה כי מערכת החינוך בבית שמש, שמצויה באחריותם הכוללת של משרד החינוך ושל העירייה, איננה נותנת מענה הולם לשינוי לשינוי בהרכב האוכלוסייה. לא ניתן מענה מתאים ומידי לצרכי האוכלוסייה החרדית הגדלה והולכת בבית שמש - זו מוצאת את עצמה סובלת ממוסדות חינוך צפופים המצויים במבנים שאינם מתאימים לכך: דירות מגורים ומבנים יבילים תוך שמשרד החינוך אף מוציא צווי סגירה למוסדות אלו. מנגד, בשל השינויים הדמוגרפיים בבית שמש - מבני חינוך המשמשים את החינוך הממלכתי אינם מאוכלסים במלוא מספר התלמידים שהם יכולים לקלוט. אותו תהליך הכרחי של התאמת מערכת החינוך על זרמיה השונים לזרמי האוכלוסייה המשתנים בעיר - רחוק, על פני הדברים מלהתקדם בקצב הנכון".
 
עוד כתב השופט דראל "כפי שניתן להתרשם על נקלה מתוך הסרט שהוגש, לא נגרם נזק בלתי הפיך לתלמידי שפות ותרבויות, אף אם יש הפרעה לפעילות בית הספר בשל השימוש הנעשה באף התחתון לצרכי בית הספר משכנות דעת - זו הפרעה קלה יחסית. לכאורה מבנה בית הספר שפות ותרבויות כולל שטח רב שאינו מנוצל בצורה אופטימאלית, כאן המקום להזכיר כי מדובר בכתה אחת הכוללת 23 תלמידים לערך בכל שכבת גיל, כאשר בנוסף לכיתות האב קיימים שטחים רבים למטרות אחרות (6 חדרי לימוד נוספים ומתקנים אחרים), בנוסף מדובר באגפים שבמובנים רבים הם נפרדים ומאפשרים פעילות נפרדת לשני בתי הספר עם הפרעה מינימאלית של בית ספר אחד למשנהו".
 
"מן הצד האחר - קיימות 100 תלמידות שלא ברור אם יש להן מקום ללמוד, היכן ובאלו תנאים. כאן המקום להזכיר, כי בתקופת קיומו של הצו הארעי למדו התלמידות באוהלים. זהו, בודאי, אינו הפתרון היחיד אך עצם קיומה של אפשרות כזו שבלה לומדים תלמידים באוהלים - ללא אמצעי בטיחות מינימאליים, ובשמש - היא מטרידה ומחייבת מתן משקל מתאים לצרכי אותן תלמידות"
 
לכן, סיכם השופט, "הבקשה למתן צו ביניים נדחית, יחד עם זאת, מוצע כי הצדדים יפעלו להידברות ביניהם שתביא להסדרת פתרון כולל וארוך טווח". בכך הצטרף השופט לבקשת עיריית בית שמש כי משרד החינוך ישתף פעולה למען ילדי העיר מכלל המגזרים.
 
במהלך הדיון בבית המשפט, אמר השופט לנציגת משרד החינוך "הלוואי ולכל תלמיד בארץ היו תנאים כמו שיש לתלמידי שפות ותרבויות, גם לאחר אכלוס התלמידות חרדיות וחלוקת המבנה, אם זו הייתה גבעתיים לא היינו פה כעת".
 
ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול, אמר היום לאחר הסכם הפשרה: אני מברך ושמח על שיתוף הפעולה של משרד החינוך, שהוכיח כי טובת ילדי העיר מכל המגזרים עומדת מעל כל השיקולים, ומקווה כי אכן ימצא פתרון יסודי ומעשי לפתרון מצוקת מבני החינוך בבית שמש המתפתחת.