חנוכה וחינוך הם מאותו שורש. ואכן, על כל אב לחנך את בנו שיהיה חסין לכל מיני מצבים שיכולים להתהוות בחייו, ולכך רומז שמם של ימים אלו: חנוכה.

בתקופת היוונים, נהו הבנים אחרי פיתויי היוונים. הם לא הצליחו להתגבר על ההבלים המפתים שהציבו בפניה היוונים, וכך התדרדר העם עד לעברי פי פחת ורוב העם התקלקל מתרבות יוון. אחרי הנס ולאחר הניצחון, ראו החשמונאים כי יש צורך להגביר את חינוך הבנים לכל המצבים, ולפיכך הם תיקנו סייגים רבים למצוות התורה (מסכת עבודה זרה, דף ל"ז).

וזהו שאנו אומרים ב"ועל הניסים": "והדליק נרות בחצרות קודשך" - בבית המקדש לא היו חצרות כלל, אך הכוונה היא לחצרות ירושלים, שהדליקו את אור התורה בכל הבתים, כדי שישפיע על הילדים הרכים לחנכם, לחסנם לחזקם בהיהדותם ('אבן ישראל', חידושי אגדה, דרשה א' לחנוכה).

ניסים לדורות הבאים

הקדוש ברוך הוא הרבה לאבותנו ניסים יותר מצרכם, כדי שיהיה מקור הניסים פתוח לדורות הבאים אחריהם, אף על פי שהם לא יהיו ראויים לניסים. כך מסביר בעל 'אוהל יעקב' (על פרשת מסעי) את שרשרת הניסים המופלאה שאירעה לאבותנו במדבר סיני.

לפיכך תיקנו חז"ל את נוסח ההודאה על ניסי פורים וחנוכה: "על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות" - ניסים כה רבים. די היה באחד מהם להצלתם, אך "אשר עשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", לצורך התקופה שלנו ('לחם אשר', חנוכה).

מתוך 'ותן חלקנו' בהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ד, כסלו תשע"ג, עמ' 252.

סרטון קצר לפרשה מאת ראשת העיר, ד"ר עליזה בלוך

;