העיירה וולסי הילס ( Wesley Hills), השוכנת באזור ניו יורק, לא הרחק מהעיירה היהודית מונסי, היא לכאורה כל מה שיש לחלום האמריקאי להציע לאלה השואפים להגר לארץ האפשרויות שהיו בלתי מוגבלות עד לא מכבר: בתים פרטיים גדולים ומרווחים, חניה פרטית לשני הרכבים המשפחתיים, גינה ענקית, מגרש כדורסל וגם בריכה פרטית איננה מחזה נדיר שם כלל. 

מזג האוויר שם קר במיוחד והשלגים הם חלק מהשיגרה של ימי החורף באזור. לא קשה לנחש שעבור היהודים שלאורך המאה העשרים היגרו ממזרח אירופה לניו יורק, המקום הזכיר להם את הכפור ואת האפור בארץ מולדתם ואת הסגריר והגשמים הבלתי נגמרים כמו בשירה של לאה גולדברג על ארץ נוי אביונה. בקיצור: כל מה ששונה מארץ ישראל החמה, הקטנה והמיוזעת. דווקא משם מגיעה הבשורה על עשרות משפחות יהודיות שרכשו דירות בעיר בית שמש, בשכונת נווה שמיר, ההולכת ונבנית בימים אלו בצעדי ענק.

בחירת ביידן מגבירה את העלייה לישראל 

השכונה הצעירה, הממוקמת בדרום מזרח העיר בית שמש וצופה אל נופים קסומים של מישורי עמק האלה המרהיבים והרי יהודה המקיפים בטבעת, מיועדת להיות שכונת יוקרה לאוכלוסיה ציונית של דתיים וחילונים, בעלת איכות חיים, מרחבים ירוקים ושירותים קהילתיים ברמה גבוהה. לא פלא שהיא מושכת אליה אוכלוסיות ציוניות מהמעמד הבינוני- גבוה בארה''ב, המעוניינים לשלב בין חזון גדול לאיכות חיים.

בשיחה החוצה את האוקיינוס האטלנטי, ממקום מושבו בוולסי הילס, מתאר שמולי (סקוט) דמביצר את המניעים ואת הדרך שעשו הוא ושותפיו למהלך, עד שחתמו על החוזים לרכישת דירה בפרויקט המגורים "עץ השקד בנווה שמיר. שמולי מייצג את התופעה של יהודיים דתיים אורתדוקסים מארה''ב המהרהרים ברצינות באפשרות לעשות עליה לארץ ישראל, תופעה שרק הולכת ומתגברת בימים אלו, על רקע המאורעות הפוליטיים בארה''ב, כמו גם התמורות הבינלאומיות והמקומיות שהביאה עמה המגיפה העולמית.

"הציונות עמוק בלב שלנו"

כששמולי מדבר על המניעים לעלייה לארץ, הוא בוחר באידיאלים כסיבה ראשונה לצעד שלו ושל שותפיו למהלך: "אנחנו שייכים קודם לארץ ישראל ולא לחוץ לארץ וזאת האמת. העתיד שלנו בארץ ישראל ולא כאן. מאז שאני זוכר את עצמי שמעתי 'ארץ ישראל ארץ ישראל' ומדי יום יום היינו מתפללים את התפילה 'ותחזינה עינינו בשובך לציון' והחלום של ארץ ישראל הוא חלק מחיינו היהודים. תמיד היתה לנו את הציונות עמוק בלב, מגיע שלב שצריך לעבור למעשים".

כשהוא נשאל על הסיבות הנוספות שהניעו אותו ואת חבריו להרהר באפשרות לעלות לארץ ישראל, הוא לא פוסח על המגיפה העולמית שפוקדת אותנו. "האווירה באזור ניו יורק נעשית פחות נעימה ליהודים, בעיקר בשל המתיחות ההולכת והגדלה עם הקהלים הפרוגרסיבים באזור, גם אם אני לא חושב שהשינוי יהיה דרסטי", הוא מתאר, "זה מעסיק הרבה מאוד אנשים פה. יש שבוחרים בפיתרון קרוב יותר של מעבר לאזורים אחרים בארה''ב ויש שמגיעים למסקנה שזה הזמן לעלות לארץ ישראל. עבורי ועבור אחרים בקבוצה המאורגנת לא מדובר בהשקעה כלכלית, זו קודם כל השקעה רגשית". 

"בית שמש היא יעד מס' 1 לעולים מארה''ב"

לדעתו, מתוקף הנסיבות, אנו צפויים לחוות גלים משמעותיים של עלייה מארצות הברית לארץ ישראל במשך השנים הקרובות. "יש לנו חברים שקנו לאחרונה בירושלים, יש שקנו במודיעין, יש כאלה שקנו בגבעת זאב, אבל לדעתי בית שמש מובילה בהעדפה של האנשים פה".  

מניע נוסף אותו מזכיר שמולי קשור לתופעה ההולכת ומתגברת של עבודה מקוונת מהבית, תופעה שקיבלה דחיפה אדירה בעקבות המגיפה. "זה פותר להרבה אנשים את בעיית התעסוקה, מכיוון שברבים מהמקרים ניתן לעבוד מכל מקום בעולם, גם אם לא לכולם זה נותן מענה ונושא הפרנסה עדיין נותר שיקול מכריע ומטריד עבור המתלבטים אם לעשות עליה".

שמולי עוסק לפרנסתו בהשקעות ובאגרות חוב ולו ולרעייתו... חמישה ילדים, בנם הבכור נשוי ומתגורר בישראל, ירושלים. בשבוע האחרון הם חגגו את הולדת הנכד השני. ואם הכל ילך כשורה והתוכניות יצאו לפועל כמתוכנן, בעוד שנים בודדות משפחת דמביצר תתאחד והילדים והנכדים יוכלו לבקר את ההורים בבית שמש, במרחק חצי שעה מירושלים.  

עד כמה קשה ההחלטה לעזוב את החיים המוכרים ולעלות לישראל?

"באמת לא החלטה קלה, החיים שלנו כאן נוחים, לא חסר לנו כאן כלום. יש לנו איכות חיים בכל הרמות. אנחנו אוהבים לשחק כאן כדורסל וטניס במגרשים רחבי הידיים ואני ואשתי יוצאים קבוע למסלולי אופניים, בקיצור זו השיגרה שאנו מכירים. עבור הילדים שלנו זה אפילו מורכב יותר: כשהילדים מעל גיל עשר זה הרבה יותר קשה לעשות שינוי משמעותי כל כך בחיים. הם לא מכירים מציאות אחרת וזו צורת החיים היחידה שהם מכירים, למרות שהם ביקרו מספר פעמים בישראל. לעבור ביום בהיר לארץ חדשה אין זה דבר מובן מאליו כלל". 

שמולי מספר שהוא ובני משפחתו מתכננים לעשות את העלייה בשלבים: "חשוב ללמוד לקח ממקרים של אחרים. עדיף לנו לעשות זאת בצעדים מדודים: במשך תקופת הביניים עד שנעלה לארץ, קודם כל נבוא לביקורים תכופים וארוכים, כך שהילדים יוכלו להתרגל ולנו תהיה ההזדמנות לחוות את החיים האמיתיים בארץ. זה יכול לקחת שנתיים או שלוש". 

מי הם הרוכשים האחרים בקבוצה?

"הכל התחיל כשהגיעה אלי למייל הצעה לרכישת דירה באזור בית שמש, זה עבר בין אנשים פה באזור ואז עלתה ההצעה להתארגן לרכישה משותפת. מדובר ממשפחות מאותו אזור מגורים שלנו, אבל לא את כולם אנחנו מכירים. אני מעריך שלרובם ככולם רעיונות וכוונות דומות והם ציונים בלב וישוב ארץ ישראל חשוב להם, גם אם מטבע הדברים לא כולם זהים בכל דבר. גם לא כולם יעשו את הצעד באותו זמן וכל משפחה תבחר את המועד הנכון לה". 

מהן הציפיות שלכם מהשכונה החדשה? 

"כפי שסיפרתי, אנחנו גרים כעת בשכונה עם איכות חיים גבוהה, למוסדות החינוך שלנו יש אמצעים שלא ניתן למצוא בכל מקום, יש לנו הרבה פעילויות של ספורט ואנחנו רוצים שיהיו מגרשי ספורט, כדורסל, טניס וכל מה שיש בשכונה עם הסטנדרטים שאנו רגילים אליהם. מההבנה שלנו כל הפרמטרים הללו נמצאים בשכונת נווה שמיר ואנחנו מצפים שכך יהיה. לשם כך אנחנו בקשר עם היזמים ועם מקבלי ההחלטות כדי לעמוד מקרוב על התפתחות השכונה".

האם יש לכם תוכניות להתארגן בארץ כקהילה דוברת אנגלית או שאתם מעדיפים אינטגרציה עם התושבים הישראלים?

"קודם כל יש לנו הרבה קרובי משפחה ישראלים בישראל, בירושלים, בפתח תקווה, ברעננה ועוד, ואנחנו בקשר קבוע בטלון, בסקייפ וגם בביקורים, אבל בני המשפחה שלי פחות מכירים ישראלים. נכון שאנחנו בוחרים בית שמש בגלל הנוכחות האמריקאית המשמעותית בעיר, אבל בסוף, כמו שקורה בכל הגירה, הילדים מתערבבים בחברה המקומית, מדברים את השפה והופכים להיות חלק מסיפור המקומי".