בפרשה שלנו, 'וירא', יש שני מקרים שבהם יש איום על הזוגיות של אברהם אבינו ושרה אמנו, שלא לומר איום על החיים (של אברהם לפחות). "ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" (בראשית, כ, י"א). אברהם אבינו מבהיר וקובע, כי ללא יראת שמיים, אין אדם יכול לשלוט במאווייו.

על כוחה של יראת שמיים, משיב 'בית הלוי' (סוף פרשת יתרו): נתאר לעצמנו אדם ששנים רבות כמה לדבר מסוים, והנה, הוא הזדמן לו בקרבת מקום. חפצו גובר, לבו מתעצם ולבו גועש ורועש, בעוד מתקרב אל מושא תאוותו. עליו לחלוף על פני נהר קפוא המפריד ביניהם. תוך כדי ריצתו על הקרח, מעדה רגלו, נשמעו חריקות של קרח נשבר ונשמתו כמעט פרחה מקרבו במחשבה כי בעוד רגע קט הוא ייבלע במים הקפואים תחת גושי הקרח הענקיים. אין ספק, כי באותו רגע קצר של פחד, שותקו כל רצונותיו לגמרי, כאילו לא היו קיימים מעולם.

זהו כוחה של יראת שמיים אמתית, פחד מה' ומהדר גאונו, עד כדי אי יכולת לחוש ברצונות הנוגדים את רצון התורה הקדושה.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"א, חשוון תשע"ב, עמ' 151

סרטון קצר לפרשה מאת ראשת העיר, ד"ר עליזה בלוך