את התביעה הגישה לאחרונה עוה"ד דורית פילו, בשמו של האלמן ועיזבון אשתו המנוחה. בתביעה נטען כי המנוחה (66) קבעה תור לרופאת עור בקופת חולים בעקבות נגע עורי עם פיגמנט חום בכף רגלה, שהופיע לטענתה שנה קודם לכן.
על פי התביעה, רופאת העור לא ביצעה במטופלת בדיקה מקיפה ואבחנה את הנגע כיבלת, ולכן טיפלה בו עם משחה וחנקן. כ-5 חודשים לאחר מכן ובעקבות אי הטבה במצבה, חזרה המנוחה אל הרופאה, ובפעם הזו אבחנה הרופאה את הגידול כפצע, ורשמה לאישה משחה אנטיביוטית.
כשבוע לאחר מכן, ולאחר שלא חשה כל הטבה, שבה האישה אל הרופאה, אשר ציינה הפעם ברישומיה כי מדובר בנגע עורי לא ממאיר, וטיפלה בו עם חנקן נוזלי. כשבוע לאחר מכן, כשהנגע החל לדמם, חזרה המנוחה שוב אל רופאת העור, אשר הפנתה אותה לכירורג פלסטי מהקופה. וגם הוא, פעם אחר פעם, לאורך שלושה ביקורים נוספים של האישה, אבחן את הנגע שבכף רגלה כשפיר.
לדברי עוה"ד פילו, פעולותיהם של שני רופאי הקופה מהווים חריגה מהפרקטיקה הנהוגה ברפואה ורשלנות רפואית, מפני שלנוכח נגע עורי שלא מתרפא לאורך תקופה ארוכה, הן הכירורג והן רופאת העור היו אמורים לשלוח את אישה לביופסיה דחופה ומתבקשת, ולזמן אותה לביקורת על פי הצורך.
כשבועיים לאחר ביקורה השלישי אצל הכירורג, פנתה המנוחה לכירורג פלסטי נוסף, ורק בביקורה זה הופנתה האישה להסרה של הנגע. כחודש וחצי לאחר מכן בוצעה לה ביופסיה, ורק אז התברר כי היא סובלת ממלנומה עורית ממאירה ומתקדמת. לדאבונה של המנוחה, אבחון זה ניתן באיחור של למעלה מ-9 חודשים מאז הגיעה לראשונה לרופאת העור לאבחון.
האישה הופנתה לביצוע ניתוח כריתה בדחיפות, אך נאמר לה כי המלנומה כבר חדרה לשכבה התת עורית. כשנה לאחר מכן התברר כי הסרטן שלח גרורות לכבד ולאיברים פנימיים נוספים, וחרף מספר ניתוחים וטיפול ניסיוני אליו נרשמה – לא הצליחה האישה לגבור על מחלתה, והיא נפטרה בדמי ימיה.
אל התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' יעקב שכטר, אונקולוג בבית החולים שיבא תל השומר ומנהל מכון אלה למלנומה. פרופ' שכטר קובע בחוות דעתו, כי אבחון מוקדם של מלנומה הינו בגדר דרישה ריאלית ומעשית, שכן מלנומה עורית ניתנת לצפייה בעין. לדבריו, ככל שהמלנומה מאובחנת בשלב מוקדם יותר, כשהיא דקה יותר, סיכויי ההישרדות לאחר טיפול כירורגי מתאים גבוהים יותר. לדבריו, בהתפתחות מלנומה בעור קיימים שני שלבים: מלנומה בלתי חודרנית, שהטיפול בה הוא כירורגי בלבד עם 0% סיכון להישנות המחלה, ומלנומה חודרנית, החודרת את שכבת העור החיצונית ומצריכה הרחבת כריתה.
פרופ' שכטר קבע כי רופאי קופת החולים איחרו ב-9 חודשים את אבחון המלנומה, בשל אי ביצוע בדיקות פשוטות ומתבקשות. הרופאים לא עשו שימוש בדרמוסקופ - מכשיר אופטי המשמש כלי עזר חשוב לאבחון מלנומה. עוד קבע פרופ' שכטר כי גם אבחנת הכירורג הייתה שגויה, עת קבע כי מדובר בגידול עורי שפיר, ובהמשך – בנקודת חן שפירה. "למרות מהלך המחלה של נגע עורי שלא מתרפא לא שלח הכירורג את המנוחה לביופסיה דחופה, או הזמין אותה לביקורת על פי צורך", דברי המומחה. הייתה זו טעות טרגית וקריטית מערכתית בהתייחסות לנגע העורי הממאיר, והמלנומה לא קיבלה את ההתייחסות הטיפולית הנכונה והמקובלת לנגע עורי מתקדם ולא מתרפא".
לדברי פרופ' שכטר אלמלא הרשלנות באבחון המחלה, המנוחה לא הייתה צריכה לעבור את ההליכים הרפואיים הקשים אשר עברה, וסיכוייה להבראה שלמה היו מצוינים. לדבריו, "ביצוע פרוצדורה פשוטה ומקובלת של ביופסיה סמוך לתאריך התלונה היה מגלה את המלנומה בשלב הרבה יותר מוקדם, שבו המלנומה דקה יותר וללא גרורות בבלוטת הלימפה, ועם סיכויים מצוינים להבראה שלמה לאחר הניתוח".
"ממצב של הבראה מלאה ושלמה, אילו אובחנה בזמן, התקצרו חייה של המנוחה בכ-20 שנים", טוענת עו"ד פילו בתביעה לפיצויים אותה הגישה בגין רשלנות רפואית נגד קופת החולים – בשם עיזבון המנוחה ובשם בעלה האלמן. התביעה כוללת דרישה לפיצויים בגובה המקסימלי הנתון לסמכותו של בית המשפט (2.5 מיליון שקלים) ונדונה בימים אלה בבית משפט השלום ברמלה.

משרד עו"ד דורית פילו (בתמונה; צילום: קרן מזור) https://dplaw.co.il/ מתמחה בתחום הנזיקין והביטוח, ומטפל בתיקי רשלנות רפואית, תאונות דרכים, תאונות עבודה, ביטוח לאומי וכן בתביעות כנגד חברות ביטוח (בנוגע לפוליסות ביטוח חיים, בריאות, אבדן כושר עבודה, סיעוד ועוד).






