כיצד הוראה רפואית שגויה עלולה לגרום לנכות – בכך עוסקת תביעת רשלנות רפואית אותה הגישו לאחרונה עוה"ד רן שפירא ורותם ציוני ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא – נגד אחת מקופות החולים.

על פי כתב התביעה, תושב חיפה (49) שנהג להתאמן בחדר כושר בקביעות, החל לחוש כאב בברך שמאל, וקושי בהליכה לאחר האימון. בדיקת MRI אותה ביצע בהוראת רופאיו, העלתה כי הוא סובל משבר בברך שמאל ובצקת.

האורתופד שטיפל בו מטעם קופת החולים, המליץ לו על מנוחה מלאה והימנעות מהעמסת משקל על ברך שמאל. כמו כן ציין האורתופד כי ברגע שיחוש הקלה משמעותית בכאבים מהם סבל, ניתן יהיה לשקול האם לאפשר לו לשאת משקל מלא על הברך.

אלא שהכאבים ברגלו לא חלפו, וכחודש וחצי לאחר הפסקת הפעילות, ביצע התובע בדיקת אולטרסאונד, שהעלתה שהוא סובל מפקקת ורידים עמוקה ברגל שמאל. הלה מיהר אל האורתופד שטיפל בו, אשר קבע כי הפקקת נגרמה עקב אי הפעלת הרגל – הוראה שהוא עצמו נתן למטופל.

לדברי עוה"ד שפירא, בעקבות הפקקת העמוקה שממנה הוא סובל, מתהלך התובע, מאז ועד היום, כשגרב לחץ אלסטי כרוך סביב שוק רגלו השמאלית. כתוצאה מהפגיעה ברגל שמאל סובל התובע מדלדול שרירים, הכאבים ברגלו לא פסקו, הוא מתקשה בעמידה ממושכת, וחש כאב בישיבה כשהברך מכופפת מעבר ל-10 דקות. בנוסף, סובל התובע מנפיחות בשוק, נאלץ לקבל טיפול תרופתי מונע מעתה ועד סוף ימיו, וכתוצאה מהאירוע, הוא נאלץ להפחית באופן משמעותית את שעות עבודתו.

מומחה לאורתופדיה שחוות דעתו צורפה לתביעה העריך את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 20%, וקבע כי רופאי קופת החולים התרשלו בתפקידם באופן שגרם ישירות לנזקיו, משלא הזהירו אותו מסיכון לפיתוח פקקת ורידים, נזק צפוי במקרה זה, עקב אי הזזת הגפה. מומחה לכירורגיית כלי דם שחוות דעתו צורפה אף היא לתביעה, העריך כי נכותו הצמיתה של התובע עומדת על 20%, וקבע כי נזקיו נגרמו עקב התרשלות קופת החולים ורופאיה.

לכתב התביעה שהגיש המטופל באמצעות עוה"ד רן שפירא ורותם ציוני צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר צבי גורן, מומחה באורתופדיה. ד"ר גורן קבע כי התובע סובל משבר במשטח המפרקי, מלווה בבצקת ניכרת של רקמות רכות מסביב. "היה צריך להבהיר לתובע את הסיכון לפקקת ורידית, ובהתאם – להורות לו לנסות להזיז את הגפה", דברי ד"ר גורן. לדבריו היה מקום לשקול טיפול תרופתי מונע לפקקת ורידים, ועפ"י הרישום הרפואי לא נבחנה אפשרות לטיפול מסוג זה.

בחוות דעתו מבהיר ד"ר גורן כי גם אם האורתופד סבר שקיים סיכון נמוך לפקקת ורידית, היה עליו להבהיר לתובע את הסיכון לגבי התרחשותה, ולהסביר לו את החשיבות בדבר תזוזת הרגל והטיפול התרופתי המונע. "הלכה למעשה, ככל שרגלו של התובע לא היתה במנוחה מלאה או שהיה מקבל טיפול מונע לפקקת ורידית, הרי שבסבירות גבוהה מאד היא לא היתה מופיעה, והתובע לא היה סובל כיום מהנזקים שנגרמו בעטיה", סיכם ד"ר גורן.

בנוסף, צורפה לתביעה חוות דעתו של פרופ' רפאל ולדן, מומחה לכירורגיית כלי דם, שבדק את התובע וקבע, כי פקקת בוורידים העמוקים הופיעה בעקבות ההגבלה הקשה בתנועתיות הגף התחתון. עוד קבע פרופ' ולדן, כי מצב זה הינו כרוני, והטיפול בו מחייב הימנעות מעמידה וישיבה ממושכות, הגבהת הרגליים ככל שניתן ושימוש קבוע בגרביים אלסטיים חזקים. "רשלנותה של הנתבעת, אשר בגינה נגרמה לתובע פקקת בוורידים העמוקים ברגלו, הותירה אותו עם נכות צמיתה של 20%", קבע פרופ' ולדן. גם ד"ר גורן קבע לתובע נכות צמיתה של 20%.

התביעה לפיצויים הוגשה לאחרונה נגד קופת החולים, ובה מתבקש בית המשפט לחייבה בפיצויים בסכום המקסימלי שבסמכותו (2.5 מיליון שקלים). התביעה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב.

עו"ד רן שפירא (בתמונה: צילום: אופיר הייב) https://www.rlaw.co.il   הנו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג – שפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.