"ביום השמיני, עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו" (במדבר, כ"ט, ל"ה).

חג שמיני עצרת, מלשון היעצרות ביום השמיני לאחר שבעת ימי חג הסוכות. משל למלך שזימן את בניו לסעודה לימים אחדים, וכשהגיע הזמן להיפרד אמר "בניי, אנא התעכבו אצלי יום נוסף, כי קשה עליי פרידתכם" (ויקרא, כ"ג, ל"ו, רש"י שם, ד"ה "עצרת הוא").

מדוע דווקא ביום זה אנו חוגגים את שמחת התורה?

מפני שביום הזה מגלה לנו הקדוש ברוך הוא את הקשר הפנימי המיוחד עמנו, נובע מן התורה שנתן לנו בהר סיני. הן כך אנו אומרים בתפילת ערבית: "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת - תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו לימדת". הקדוש ברוך הוא משפיע בטובו על ברואיו שפע של טובה בעניינים שונים, אך ההשפעה העליונה והנעלית יותר היא תורה הקדושה, שהיא השפעה תמידית וישירה מאת ה', והדבק בהשפעה זו דבק בקדוש ברוך הוא (מתוך 'דרך ה'' לרמח"ל, ד', ב').

מובן אפוא, כי ביום שבו הקדוש ברוך הוא מראה את חיבתו ואת אהבתו אלינו, בבקשתו כי נסב בצילו יום נוסף, אנו שמחים עמו בתורה הקדושה, שהיא מהות הקשר הפנימי בינינו לבין הקדוש ברוך הוא (מתוך 'שפתי חיים',מועדים א', עמ' שד"מ ואילך).

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ', תשרי תשע"ב, עמ' 183.