גם אם עדיין לא שמעתם על תל עזקה, או בשמו הפחות מוכר "תל זכריה", סביר להניח ששמעתם על פארק בריטניה. תל עזקה נמצא בקצה הצפוני של פארק בריטניה, בטבורה של שפלת יהודה. הפארק משתרע בשפלה הגבוהה, עם לא פחות מ- 40,000 דונם של גבעות שמגיעות בשיאן ליותר מ-400 מ' מעל פני הים. זהו חבל ארץ עשיר ביערות נטועים, בחורשים טבעיים ובאתרים היסטוריים.

אין פלא שמרחבי הפארק מושכים אליהם מטיילים ונופשים רבים המבקשים לבלות בחיק הטבע. בחורף ובאביב תמצאו כאן פריחה יפה. בראש התל תקבלו תצפית נפלאה אל עבר מרחבי השפלה והר חברון. לאורך המסלול חורבות, בורות מים ובארות מים, בוסתנים ועצים עתיקים מרשימים. 

שביל הבורות והבארות, החוצה את פארק בריטניה, הוא שביל קסום למרגלות תל עזקה מדרום, כאשר חלקו הראשון מקביל לשביל ישראל. אפשר גם לבצע חלק מהמסלול, ולחזור אל החניון בכל זמן באותה הדרך. בנוסף, אפשר להשתמש בדרכי עפר שחוצות את המסלול. למרגלות התל תוכלו ליהנות לכל אורך הדרך מהפארק רחב הידיים ולהשתמש בשולחנות ובספסלים של קק''ל המותקנים בין העצים, כמו גם ממתקני משחקים עבור הילדים.  

מתקן משחקים בפארק בריטניה. קרדיט צילום: יעקב שקולניק

שפע של חי וצומח

לאורך המסלול תוכלו להבחין, בעיקר בחורף, בצמחים ופרחים שונים, בהם רקפת, סיתוונית היורה, כרכום , כלח וכן אזוב הנמצא סביב, שממנו מכינים את תבלין הזעתר המפורסם, על ידי הוספת מלח לימון וסומסום. סביב בורות המים רואים לעיתים בטון – זהו שריד מתקופת המנדט, אז שימש הבטון כדי למנוע את התמלאות הבור בסחף. הטראסות הנמצאות באזור מעידות על שימוש חקלאי של הקרקע לאורך תקופות שונות בהיסטוריה.

ואם לא די לכם בדומם ובצומח,  בפארק ניתן למצוא מגוון בעלי החיים הרוחשים במקום. בין היתר חיים בשטח הפארק: קרקל, תן, צבוע, שועל מצוי, צבי מצוי, חזיר בר, דרבן, ארנבות, וכן ציפורים רבות ובהן תנשמת, קאק, בז מצוי, חיוויאי, יונת הסלע, קוקייה, עורבני ושרקרק מצוי.


לשחק עם הילדים ולנשום היסטוריה

הדרך המובילה אל התל תכניס אתכם לאווירה היסטורית עם ציטוטים מסיפורי התנ''ך על ההיסטוריה המקומית חרותים על אבנים לאורך הדרך במעלה, מההכנות לקרב ועד רגע האמת עצמו. בקצה הדרומי של התל מחכה לכם פינת ישיבה יפהפיה ומוצלת בעץ שקד ואלה. במרכז התל נמצא מעגל אבנים המציגים את מפת הנוף הנשקף בתצוגה של 360 מעלות, כולל שעון שמש מרשים. בצד הצפוני של התל ממתינים לכם ספסלי ישיבה המשקיפים אל הנוף המישורי של השפלה. זוגות רומנטיים מתיישבים על הספסלים כדי לצפות יחד בשקיעה המרהיבה.

אבל לפני שתגיעו לתל עזקה, קצת היסטוריה: באזור התל, הנמצא במיקום אסטרטגי,  שכנה בימי קדם העיר הראשית, המקובל לזהות את התל עם העיר המקראית עזקה. העיר קידמה את פניו של כל מי שעשה את דרכו ממישור החוף ליהודה. מבחינה גיאוגרפית, העיר נמצאת במיקום אידיאלי, בראש גבעה גבוהה בעלת מדרונות תלולים, כ-125 מ' מעל עמק האלה, מה שבהחלט הופך את האזור לבר הגנה. האתר חולש על צומת דרכים ראשי שנפגשות בו דרך האורך החוצה את השפלה מבית שמש ללכיש ודרך הרוחב החשובה המחברת את הרי יהודה למישור החוף. בנוסף, החופרים גילו כאן ביצורים חזקים מתקופת הברונזה התיכונה, הבנויים קירות עבים מאוד. בנוסף, הביצורים תרמו להרחבת השטח של פסגת התל. 

המצפה הדרומי של תל עזקה. קרדיט צילום: Avishai Taicher

עוד לפני תקופת התנחלות שבטי ישראל' התגוררו באזור עמים קדומים, אשר ע''פ ממצאי החפירות באתר, חלקם סגדו בתקופות שונות לאלילים שונים. עד כמה סגדו? אולי יעיד על כך ממצא מצמרר של בור מלא בעשרות גולגלות של ילדים שנמצא באתר. חוקרים משערים על פי ממצאים שונים שנמצאו באתר, שהתושבים הקדומים, בעידן שלפני ההתנחלות היהודית באזור, היו נוהגים להקריב מילדיהם מנחה לאלים.  במקביל נחשפה במקום שכבת חורבן מתקופת הברונזה המאוחרת שכללה ממצאים בעלי אופי פולחני כגון צלמיות, מצבה ומזבח. נראה כי המקדש האלילי חרב בתקופת ההתיישבות של בני ישראל במקום. ואולי יש קשר בין הדברים.

על חשיבותה של עזקה מעידים הסיפורים במקרא וגם בכתבים היסטוריים אחרים. התנ"ך מספר שיהושע רדף את מלכי האמורי עד עזקה ובדרך ניחתה על הנרדפים מכת ברד איומה (יהושע י, יא). בעזקה התכנסו הפלשתים מול בני ישראל במערכה שהולידה את הקרב בין דוד לגוליית (שמואל א', יז).

העיר שעברה דרמות רבות

אם רציתם לדעת מה עלה בגורלה של העיר, ניתן לפנות אל עדותו של סנחריב, מלך אשור, אשר בשנת 701 לפנה"ס כבש את עזקה. בלוח חומר שנמצא בארמונו הוא מתאר במילים דרמטיות את המכשולים שניצבו מולו בשדה המערכה: "...בעזרת הכוח של האל אשור, אדוני, את המחוז של חזקיהו מיהודה... העיר עזקה, מבצרו, אשר בין גבולי ובין ארץ יהודה, אשר כמו קן נשרים שוכנת על גבי רכס הר כמו פגיונות ברזל ללא ספור נישאים מגדליה לשמים חומותיה בצורות ומתחרות בהרים הנישאים... צרתי על העיר בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים, בהסתערות חיל-רגלים גיבורי... את העיר עזקה הקפתי ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש...".

אבל לתל עזקה נכונו דרמות נוספות לאורך ההיסטוריה. הפעימה הבאה הגיעה בעת הכיבוש הבבלי (588­-586 לפנה"ס). כתובת שנכתבה על חרס והתגלתה בחפירות תל לכיש מגלה טפח ממנה. הכתובת היא הודעה ששיגר אדם בשם יָאוש, כנראה מפקד באחת המצודות של יהודה, אל אדם בשם הושעיהו. המכתב מסתיים במשפט: "וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה". מעניין שספר ירמיהו מעניק גם הוא תמונת מצב זהה על אחד מרגעי המלחמה: "וחיל מלך-בבל נלחמים על ירושלים, ועל כל ערי יהודה הנותרות: אל לכיש ואל עזקה, כי הנה נשארו בערי יהודה, ערי מבצר" (ירמיהו לד, ז). גם בפעם נידונה העיר לחורבן, כאשר נבוכדנאצר כבש את יהודה והחריב את בית המקדש בירושלים. 

אך לעיר היתה עדנה, כאשר נושבה מחדש בימי שיבת ציון, כפי שמעיד ספר נחמיה (נחמיה יא, ל). בראש התל נמצאו שרידים של מצודה מהתקופה ההלניסטית, שעמדה בראש התל. בחפירות נחשפו קירות בנויים אבנים גדולות ומסותתות. הממצאים בשטח מעידים שבמורדות הדרומיים של אזור זה של התל התקיים רובע מגורים מהמאה ה-2 לפנה"ס עד מרד בר כוכבא (המאה ה-2 לספירה). 

מהו מקור השם עזקה? עזקתא בארמית היא טבעת (בלשוננו – אזיקים). מכאן דברי ישעיהו במשל הכרם שלו (פרק ה'): "ויעזקהו ויסקלהו" – חפר סביב הטרש כדי לעקור אותו. בצאתו מעמק האלה פונה נחל האלה צפונה, סובב את תל עזקה משלושת עבריו ורק לאחר עקיפת התל הוא שב ופונה מערבה, בדרכו אל הים. נראה שטבעת זו של נחל האלה, הנראית בבירור בתצפיות משולי ראש התל, היא שהעניקה לעיר את שמה.

דרך הגעה: נוסעים בכביש 38 לצומת תל עזקה, מיד אחרי המושב זכריה. פונים ימינה מכיוון בית שמש  ונוסעים 1.4 ק"מ לשער הכניסה הצפוני של פארק בריטניה. כדאי להתרשם בדרך מהמדרונות התלולים של תל עזקה, המתנשא מדרום לכביש. עולים בדרך הסלולה 1.8 ק"מ, פונים שמאלה ונוסעים עוד כקילומטר עד למרגלות התל.


• איזו עונה? כל ימות השנה

• למי מתאים? לכל המשפחה

• דרגת קושי: קל

• מה לקחת? נעלי הליכה, מים, כובע.

• אורך מסלול הליכה: כ-600 מ'.  

• משך מסלול: כשעה

קרדיט תמונה ראשית: תמר הירדני