ישנם לא מעט מיתוסים על הנקה וייצור חלב. זה הזמן לעשות סדר ולבדוק אלו מאותם מיתוסים הנוגעים לתזונת האם ותוספי התזונה להגברת החלב נכונים ואלו קצת פחות.

"ייצור החלב שלי תלוי במה שאוכל ואשתה" - נכון חלקית. מנגנון ויסות כמויות החלב הוא מנגנון פידבק - היזון חוזר. גם אם תאכלי את כל המזונות ה'נכונים', תיקחי שפע תוספי תזונה, תשתי המון מים וחליטות, אך לא תאותתי לגוף על ידי הנקה או שאיבת השד 'על ריק' כשכבר אין חלב או בקושי זורם חלב בצינוריות, הגוף לא יבין שיש צורך בייצור חלב נוסף. בחלב ישנו הורמון בשם FIL. כל עוד יש נוכחות שלו, הגוף לא מגביר את תפוקת החלב. בהיעדרו, הגוף 'מבין' שיש צורך בייצור נוסף. לכן, כשרוצים לתגבר כמויות חלב, חשוב לשאוב את השד לאחר ההנקה או לעודד את הבייבי להמשיך לינוק, גם כשהשד כבר ריק. 

ישנם מזונות וצמחים גלקטוגוגים - מרבי חלב - אשר עובדים על הציר ההורמונלי ומשפרים תנובת חלב. המוכר ביותר הוא ככל הנראה חילבה, שבנוסף לתכונתו בהגברת חלב, ידוע כמובן בריח הלוואי האופייני. כמו כן, חשוב לשים לב שחילבה גם אפקטיבי מאוד בהורדת רמות הסוכר בסוכרתיים ולכן יש לשים לב שלא נגרמות כאלו לאימא או לתינוק (בעיקר פגים). לצד החילבה, החלו לחקור לאחרונה את השפעתו של המורינגה, צמח מולטי ויטמין ומינרל בעל השפעות גלקטוגוגויות. צמחים נוספים כמו 'שיח אברהם' (ויטקס), שטווארי, אנג'ליקה סינית, גלגה, סרפד, שומר ונוספים, עשוים גם הם לשפר את התנובה. מומלץ להיוועץ באיש או באשת מקצוע (הרבליסטית קלינית למשל) להתאמתם באופן אישי למצבך הבריאותי.

בתזונה, נוכל להיעזר באגוזים, זרעים, שקדים, נבטי אלפלפא, ג'ינג'ר, הל, קינמון, חליטות סרפד, דגנים מלאים, שיבולת שועל וככלל תפריט עשיר ובריא כדי לשמור על מאגרי הוויטמינים והמינרלים שלנו, וייתכן שאף יגביר חלב (רק אם נרוקן שד, זוכרת?).

'אסור לי לאכול הכול כי לילד יהיו גזים' - נכון להיום, המחקרים מראים שאין קשר בין תזונת האם וגזים בתינוק. עם זאת, בפועל, אימהות רבות מדווחות שהן מרגישות קשר בין מה שהן אוכלות וגזים בתינוק. המזונות העיקריים שמדווחים כמגיזים הם ירקות מצליבים (כרוב, כרובית ברוקולי וכו'), קטניות וחלב ומוצריו. חשוב לשים לב, אם התינוק אלרגי לדבר מה שתאכלי. ייתכן בהחלט שיהיה לכך ביטוי. המופע הקלאסי הוא תינוק אלרגי לחלב בקר שיונק או מקבל חלב שאוב מאמו, האוכלת מוצרי חלב, הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בחוטי דם בצואה של התינוק. זהו מצב שדורש דיווח מיידי לגורם הרפואי המטפל, שלאחר בדיקה ייתכן שינחה על שינוי תזונתי של האם. 

"יש מזונות מייבשי חלב" - לא נכון. ככלל, בתקופת ייצור החלב מותר לאכול הכול כאמור. ישנן נשים ששתייה מוגברת של חליטות הנחשבות מייבשות ריריות, כמו נענע ומרווה, תגרום להן הפחתה מועטה בכמויות החלב. נוכל לבחור להימנע מחליטות אלו ולהשתמש בהן בסיום תקופת יצור החלב כדי לזרז את הייבוש.  

"אני צריכה לשתות הרבה מים" - נכון! כנראה שכל אישה שייצרה חלב מכירה את תחושת היובש בגרון הבלתי מוסברת שמתחילה ברגע שהתיישבת להניק או לשאוב חלב. אז כן, כדאי מאוד שתתרגלי שתמיד יהיה לידך בקבוק מים כשאת ניגשת לפעולה וככלל רצוי שתשתי לפחות שני ליטרים של מים ליום ובימים חמים כמו היום, אפילו יותר. 

"האוכל של אם משפיע על טעם החלב" - נכון אך זה חסר משמעות. יש אמונות שונות שמזונות חריפים וגופריתיים, כמו שום ובצל, משפיעים על טעם החלב. זה נכון אמנם, אך ההשפעה היא מינורית ואין סיבה להימנע ממזונות אלו. אפשר להגביל צריכה ולא להפריז בה אך אין הכרח כזה.

"חשוב לקחת תוספי תזונה כל עוד אני מייצרת חלב" - נכון חלקית. ההכרח היחיד בתוסף מזון הוא רק אם האם טבעונית, אז הרופא או המטפל שלה ינחה אותה לקחת ויטמין B12 על מנת שלא יהיה בו מחסור. את יתר רכיבי התזונה ניתן לקבל מהמזון ובמידה והאם לא אוכלת תזונה מגוונת מספיק, ניתן בהחלט להמשיך ליטול מולטי-ויטמין ייעודי לנשים הרות ומניקות, המכיל את כל צרכי האם. 

"אם את חולה אל תתני את חלב האם" -  לא נכון! ההיפך, חלב האם מלא בנוגדנים. בהינתן שסביר כי האם והתינוק קרובים מאוד זה לזה, החשיפה המשותפת בסבירות גבוהה תגרום לחשיפה לפתוגן גם ככה. חשיפה לחלב האם, שמכיל בתוכו את הנוגדנים שגוף האם ייצר למחלה, עשוי למנוע לחלוטין או לקצר משמעותית את זמן המחלה של התינוק. זוהי ההנחיה של ה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) לגבי כל מחלה של האם והארגון אף הוציא על כך הנחיות במידה והאם חולת קורונה.