"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בני ירושלם יוצאין בכלי (בבגדי) לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו– כל הכלים טעונים טבילה – ובנות ירושלם יוצאות וחולות [=מחוללות] בכרמים. ומה היו אומרות: שא נא עיניך, בחור, וראה מה את בורר לך; אל תתן עיניך בנוי – תן עיניך במשפחה" (משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ח').

התאריך ט"ו בחודש אב מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס ונחמה, במקרא יש פירושים שונים למשמעות החג ויש אומרים שט"ו באב הוא תיקון לט' באב בו נחרב בית המקדש בגלל שנאת חינם. כיום התאריך מוכר בעיקר כחג האהבה העברי. האהבה היא רגש שבא לידי ביטוי בדרכים שונות, ביהדות מקדשים את האהבה והיא מתוארת בהרבה מקורות.

"כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה" כך תיאר אותה שלמה המלך בשיר השירים, בתיאורו הוא מעיד על עוצמות האהבה ועל כך שכגודל עוצמתה גודל סכנתה אם לא מאזנים אותה. לקראת ט"ו באב אנו מביאים את סיפורם האישי של שלושה זוגות במטה יהודה, אשר ששיתפו אותנו בסיפור אהבתם ובסוד השמירה על השלהבת.

שמוליק ותלמה שני מקיבוץ צובה (באדיבות המצולמים)

תלמה נולדה בתל אביב והגיעה לצובה עם גרעין לקראת הצבא בגיל 18 ומאז עובדת בתחום החינוך. היא הייתה יועצת חינוכית בגבעת ברנר ומפקחת על יועצים חינוכיים. כיום היא בפנסיה ועוסקת בהכוונה מקצועית ואימון אישי לכל הגילאים ובגמילה מעישון.

שמוליק עלה לארץ לבדו מרומניה לאחר מלחמת העולם השנייה בעודו בן 13 באוניית מעפילים והתחנך בגבעת ברנר. לצובה הגיע לאחר הגיוס בשנת 1953. הוא עסק בחקלאות ירקות ומטעים. היה מזכיר הקיבוץ, וגזבר, סגן יו"ר המועצה האזורית מטה יהודה, מנהל משקי הרי יהודה. כיום הוא עובד בהנהלת חשבונות בקיבוץ. הם הכירו בצובה וחיים שם עד היום. יש להם 4 בנות, 8 נכדים נין אחד ועוד אחת בדרך.

תלמה: "הקורונה הייתה עבורנו מאוד חיובית ומאוד שלילית. מאוד חיובית כי לשמוליק ולי היה זמן להיות ביחד. אנחנו נשואים 53 שנים, תמיד הייתי עסוקה ושמוליק היה עסוק. היינו נפגשים מעט מידי, והקורונה מבחינה זאת הייתה מתנה. אבל החלק העצוב של הקורונה זה שאנחנו כמעט לא נפגשים עם המשפחה".

שמוליק:" הקורונה זימנה לנו מעין ירח דבש קטן, פתאום היינו יחד כל היממה ואנחנו נהנים להיות יחד".

יש לכם טיפים לזוגיות טובה?

תלמה: "תגיד ואני אשלים אם יהיה מה להשלים".

שמוליק: "דבר ראשון לא לעסוק בהיסטוריה, לא להגיד 'אמרתי לך', 'אמא שלך'. דבר שני לא למשוך כעסים מיום אחד לזה שאחריו. גם כאשר קרה שכעסנו במהלך היום דאגנו לברר את הדברים לפני השינה וקמנו לא כועסים וזה חשוב מאוד למשפחה כולה. בנוסף, הילדות ידעו שאי אפשר לדבר עם אחד ההורים ולסכם איתו משהו מבלי שההורה השני יהיה מעורב. גיבשנו עמדה אחידה כלפי הבנות שלנו וזה תרם לחינוך ומנע המון מתחים בינינו".

תלמה:" כשהבנות היו מבקשות מאתנו דבר מה הן היו אומרות 'נו תלכו כבר לישון שתוכלו לדבר על הדברים ובבוקר נדע מה החלטתם' (צוחקת)

שמוליק:" דבר נוסף הוא שעודדנו אחד את השני לעשות בחיים מה שהוא רוצה, ולהתפתח. ואני חושב שזה אפשר לשנינו להתפתח אישית ומקצועית וגם זה אפשר לנו בזמן הקורונה ליהנות מהיחד"..

תלמה: "בנוסף לנוהג שגם כשכועסים לא נרדמים כועסים אלא מבררים את הכעס לפני שנרדמים חשוב שהכעס היה ענייני והבירור היה ענייני, היו גם חילוקי דעות ופעמים שלא הסכמנו אבל ידענו מה השני חושב. לפעמים הגענו לפשרה לפעמים זה היה בשכנוע אבל בהסכמה בסוף".

מהו מקום ששניכם אוהבים במיוחד ?

תלמה: "המקום שלנו זה "ארמון הקיץ" שלנו (נדנדה המוסתרת בעץ אבוקדו ענק) אנחנו אוהבים לשבת על הנדנדה בתוך העולם אבל בנפרד ממנו".

במועצה האזורית שלנו בטוח שמה שאנחנו הכי אוהבים זה את צובה. זה מקום שמדהים לחיות בו ולגדל בו את הדור השני והשלישי. אין ספק שזכינו".

יש לכם סיפור מסורתי הקשור לאהבה ?

"בצובה יש מעין כתובה שכל זוג שמתחתן חותם שם ומביא לזוג הבא, שם אפשר לראות את החתימה שלנו וגם את החתימות של 3 הבנות שלנו שהתחתנו בצובה".

מה אתם מאחלים לזוגות הצעירים ?

שמוליק: "בעולם המשתנה הזה עם כל החופש, אני מאחל להם למצוא את הדרך לחיות כזוג ביחד".

תלמה: "קודם כל לאהוב אחד את השני, ולטפח הרגלי חיים משותפים המבוססים על כבוד, התחשבות וטיפוח הדדי. וכן, לא לשמור פגיעות וציפיות בבטן, בן/בת הזוג לא יכולים לדעת מה אנחנו רוצים, בלי שנשתף אותם".

מה זה מטה יהודה בשבילכם ?

שמוליק:" מטה יהודה בשבילי זה עולם ומלואו, זה משהו מגוון פנטסטי אוכלוסיות שונות חיות בשלום ובנוסף זה אזור משגע לחיות בו ואני מקווה שזה ישמר להבא למרות הגידול והתפתחות הערים שלוטשות עיניים על השטחים הירוקים של המועצה האזורית שלנו".

תלמה: "אני חוויתי את המועצה האזורית שלנו בעיקר דרך הפעילות האזורית של שמוליק. החוויות והנסיעות המשותפות עם תושבי האזור . ופעילות ארוכת שנים בוועדת החינוך של המועצה האזורית. המקום, הנוף, הסביבה, האווירה, ובעיקר צובה כדוגמא לחלק מהרי יהודה. זה בשבילי המועצה שלנו."

דניאל וציפורה דניאל ממסילת ציון (באדיבות המצולמים)

דניאל עלה לארץ מהודו בגיל 16 בשנת 1954 "בזמנו כל הסיפור של החתונות היה בשידוך, אי אפשר לקחת מישהי כי אני אוהב אותה". ההורים של דניאל וציפורה היו חברים טובים והם רצו לעשות שידוך ביניהם, ציפורה ודניאל התחתנו כשדניאל היה בן 19 וציפורה בת 18. כבר בתחילת הנישואין הם גרו במסילת ציון ליד ההורים של דניאל שם הם גרים עד היום.

ציפורה: "לפני החתונה עבדתי בחקלאות, כשהתחתנו אמרתי יופי נפטר מהירקות...כל היום בשמש. באתי לפה ודניאל אמר לי שהולכים לקטוף מלפפונים ואז הבנתי ש'הלך עליי...' כל היום שואלים אותנו 58 שנה אתם נשואים אתם לא רבים? לפעמים הקול עולה ולפעמים יורד, הוא צועק אני מורידה את הקול ולהיפך..".

דניאל וציפורה נשואים 58 שנים  ויש להם 13 נכדים ו-21 נינים. שאלנו אותם

מה הטיפ שלהם לזוגיות בכלל ולזוגות צעירים בפרט ?

ציפורה: "הנינים והנכדים שלנו כל אחד יותר טוב מהשני... אם את מלמדת את הילדים שלך אז הם יעבירו את זה הלאה. המשפחה זה הנחת שלנו, עבדנו קשה אבל אנחנו לא מקטרים ולא בוכים. קודם כל זוגות צעירים צריכים לדעת לעזור אחד לשני. לא לקנא באחרים להסתפק במה שיש".

דניאל: "עכשיו אנחנו 3 חודשים בבית בגלל הקורונה, כל בוקר קמים בשעה 4:00, אנחנו דתיים אז אחרי תפילה ותהילים, בשעה 5:30 יוצאים לעשות הליכה מסביב למושב, בשעה 6:30 עושים התעמלות מערוץ ספורט אחר כך עובדים בגינה ואוכלים ארוחת בוקר ואז אנחנו עושים יוגה. אחרי ארוחת צהריים עד הערב אנחנו משחקים קלפים ונחים. צריך לאהוב אחד את השני, תמיד קשה בתור אדם דתי גם לי יש קשיים וככה גם בזוגיות זה מה שיש לי ולא צריך לריב".

מה אתם חושבים על מטה יהודה?

דניאל: "אני אוהב את מטה יהודה"

ציפורה: "אין כמו המועדון שלנו (במסילת ציון). מטה יהודה עושה לי טוב בחיים"

 

גל ואביחי מזרחי מנס הרים

אביחי למד בביה"ס היסודי בעין הרים ובתיכון ספניין בירושלים, כיום הוא משרת כשוטר בקבע במשמר הגבול בירושלים. גל למדה בבית הספר הר טוב שבצרעה עד התיכון וכיום היא סטודנטית לחינוך מתמחה במתמטיקה ולשון במכללת דויד ילין בירושלים.

גל ואביחי בזוגיות 5 שנים והתחתנו לפני כחודש בשיא תקופת הקורונה, שניהם גדלו במועצה וכיום גרים במושב נס הרים.

טיפים לזוגיות טובה

"תקשורת ואמון זה הדבר החשוב ביותר. להקשיב אחד לשני ותמיד להתייעץ ולשתף בדברים שקורים. לכל אחד חייב להיות את המקום שלו גם כשנמצאים בזוגיות."

"גם כשכועסים אנחנו לא שוכחים שאנחנו אוהבים זה את זה מאוד".

מה הקשר שלכם לאזור ואיזה מקום שניכם אוהבים במיוחד ?

"אנחנו אוהבים את כל האזור במיוחד את האזור של ההר שבו אנחנו גרים, נס הרים. לקום בבוקר לשקט ולשלווה זה שווה בשבילנו הכל".

מה אתם מאחלים לזוגות הצעירים?

כשאנחנו רואים זוג מבוגר אנחנו ישר מאחלים לעצמנו להיות אחד לצד השני בגיל כזה. העיניים שלנו מתמלאות אהבה והערצה.

מה זה מטה יהודה בשבילכם?

מטה יהודה זה הבית. המקום שבו אנו חיים עכשיו וגם בעתיד רוצים לגדל פה את הילדים שלנו וליצור פה דור המשך.

המפגש עם הזוגות לימד אותנו איך אפשר לשמר ולטפח את האהבה, ולהרבות באהבת חינם במיוחד בתקופה זו שבה אנו עדים למחלוקות רבות בחברה. סיפורם מהווה השראה ולימוד עבור כל אחד ואחת מאיתנו מהן הדרכים להרבות אהבת חינם בביתו ובקהילה שלו.  חג אהבה שמח, צאו לכרמים, תעריכו את מה שיש לכם והכי חשוב תחייכו.