כפי שכולנו בטח כבר יודעים, האזור שלנו, אזור בית שמש והסביבה, עשיר באתרים היסטוריים, ביניהם אתרים תנ''כיים ממדרגה ראשונה. והשבוע על אתר היסטורי הסמוך לעיר בית שמש שעמד בשנים האחרונות במוקד סערה אקדמית בינלאומית.  מתברר שבמהלך העשור האחרון, בזמן שתושבי בית שמש המשיכו בשיגרת חייהם, במרחק 2-3 קילומטריים אוויריים מביתם, התחוללה דרמה מתמשכת שחצתה יבשות, כאשר משלחות מכל רחבי העולם, מהקהילה האקדמית כמו גם מהעולם הנוצרי, הגיעו לאתר כדי לראות במו עיניהם את הפלא שהתגלה.  

תשומת לב עולמית

הכל החל כאשר משלחות ארכיאולוגים מהארץ ומחו''ל חשפו באתר חורבת קיאפה שרידי ארמון עצום, לצד ממצאים חשובים אחרים, שהובילו למסקנה שבמקום שכן ארמון של אחד מהגדולים במלכי ישראל: דוד המלך? בנו שלמה המלך? אולי מלך אחר ממלכי יהודה? זה כבר נתון לוויכוח. מה שבטוח, ממצאים מהשטח מצביעים על כך שהמבנה במקום נבנה בשנים שבין 1020 ל-980 לפנה"ס, כלומר תקופת דוד ושלמה.

קרדיט צילום: Yaels

כעת אתם מוזמנים לסיור במקום שבו פסע דוד המלך או בנו שלמה, באתר ארכיאולוגי מרשים שעשוי לעניין בעיקר חובבי היסטוריה ועתיקות. במקום תצפית נפלאה על עמק האלה המשתרע מתחת ובימי החורף ניתן לצפות בנוף שקדיות מרהיב ונדיר. בעמק האלה הנמצא דרומית לחרבת קאפיה התחולל הקרב המפורסם בין דוד לגלית, וכאן באתר נמצא חרס ועליו כתב עברי הקדום ביותר שנמצא עד כה.

האתר ההיסטורי, השוכן בשולי עמק האלה בין שתי הערים מקראיות סוכו (כיום תל שוכה) ועזקה, נקרא חורבת קיאפה, שנקרא כיום גם "מבצר האלה" נחפר לראשונה כבר בסוף המאה ה-19 , אך בשנת 2007 קיבל תנופה משמעותית, כאשר הארכיאולוגים פרופסור יוסי גורפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור החלו לחפור במקום ומצאו שם שרידים מתקופת הברזל, היא התקופה המקראית, כמו גם ממצאים מהתקופה ההלניסטית.

בתמונה: שחזור אפשרי של האתר הקדום. קרדיט צילום: דני בר 

לגעת בהיסטוריה 

באתר נמצאו חרצני זיתים שרופים. בדיקת זמן על פי פחמן 14, מאפשרת לקבוע כי השכבה המקראית היא מהשנים 1050-970 לפנה"ס. בחפירות באתר נמצאו שני שערים, אשר יחד עם ממצאים נוספים הביאו את החוקרים להסיק כי מדובר בעיר שעריים, המוזכרת בסיפור דוד וגוליית בספר שמואל (א' י"ז נ"ב). באתר עצמו ניתן לראות את השער הראשי בן ארבעת התאים. בשער גם ניתן לראות תעלת ניקוז. בסמוך לחומה המרשימה ניתן לראות בתים בני ארבעה חדרים. 

בחפירות באתר נמצאה פיסת חרס (אוסטרקון) עם כיתוב בכתב כנעני קדום בעברית עתיקה ביותר. על פי ניתוח בלשני נראה כי החרס הוא מהמאה העשירית לפנה"ס. חלק מהחוקרים שעסקו בפענוח הטקסט הציעו שהמדובר בטקסט העוסק בציוויים מהתנ''ך, הנוגעים ליחס הראוי לעבד, גר, אלמנה ויתום. 

האתר התפרסם בעיקר בשל העובדה שהאתר נראה כמו עיר בצורה מתקופת הממלכה המאוחדת, יתכן אף מתקופת דוד המלך עצמו, דבר שעשוי ללמד על ההיקף הגיאוגרפי של הממלכה המאוחדת והגבול המשותף לפלישתים. עד לחשיפה של האתר, לא היה בידינו ממצא ממשי התומך בדברי התנ"ך בדבר גודל הממלכה.

גם אלה מכם שאינם מתעניינים בעתיקות ובהיסטוריה, יוכלו להתרשם וליהנות מנקודת התצפית היפהפיה הצופה לעמק האלה. שימו לב שלא לפגוע בממצאים העתיקים ולשמור על שלמות האתר.

מומנומנט שנמצא בחפירות באתר, המאפיין מבנה מלכותי. קרדיט צילום: גבי לרון

• איזו עונה? אביב וקיץ 

• למי מתאים? לכל המשפחה

• דרגת קושי: בינוני

• מה לקחת? נעלי הליכה, מים, כובע.

• אורך מסלול: כ- 1 ק"מ 

• משך מסלול: כשעה

הוראות הגעה

נוסעים בכביש 38 מכיוון צומת הביג, חולפים על פני מושב זכריה וצומת עזקה. מיד לאחר צומת עזקה פונים שמאלה לכיוון שביל עפר נוח. עד לפני שנים ספורות ניתן היה להתקדם עם רכב רגיל כמעט עד ראש הגבעה, אשר בקצהו ממוקם האתר, אך פגעי מזג האוויר בשנים האחרונות שיבשו כליל את השביל העולה לראש הגבעה וכעת אם אין לכם רכב שטח, מומלץ שלא לנסות את הרכב שלכם, במקום זאת עדיף לצעוד בהליכה רגלית במשך 10 דק' עד שמגיעים לאתר.

קרדיט תמונת שער: אתר מידה