חומש 'דברים', אותו נתחיל לקרוא השבת, קרוי גם 'משנה תורה', כי הוא משחזר את קורות עם ישראל מיציאת מצרים ועד רגע לפני עזיבת המדבר לארץ ישראל. עניינו של החומש הוא נאום הפרידה של משה רבנו מבני ישראל לפני פטירתו.

בדברים המופיעים בפרשתנו, אומר משה רבנו "והנכם היום ככוכבי השמיים לרוב" (דברים, א', 10). שואל רש"י, וכי מספרם של ישראל היה ככוכבי השמיים  באותו היום? והלוא לא היו אלא שש מאות אלף בלבד? מהו "והנכם היום"?, הנכם משולים כיום, קיימים כחמה, כלבנה וככוכבים, כשם שאלו מתקיימים ואינם כלים, כך ישראל לא ייכלו כאומות אחרות שנעלמו בתהום הנשייה של ההיסטוריה.

נשאלת השאלה, מה הקשר בין דברים אלה לבין תחילת דבריו של משה "לא כול לבדי שאת אתכם" (דברים, א', 9)? ספר 'אפיקי יהודה' (חלק א', עמ' קל"ט) מסביר את הדברים בדרך הדרוש:

לפעמים בני ישראל משולים כחול הים (בראשית י"ג, 16; שם, כ"ב, 17) ולפעמים לכוכבי השמיים. טבעם של גרגרי החול הוא להיצמד זה לזה כאשר שופכים עליהם מים, והם הופכים לעיסה אחידה. לעומת זאת, כוכבי השמיים מרוחקים זה מזה, כל כוכב הוא עולם בפני עצמו ואוי לנו אם יתקרבו יותר מידי.

אמר משה רבנו לבני ישראל: אינני יכול שלאת אתכם לבדי, כי לא זו בלבד שה' אלוקיכם הרבה אתכם, אלא אתם מפורדים ככוכבים וכל אחד מחשיב עצמו כעולם ומלואו ומי יוכל להנהיג עולמות רבים כל כך? 

כאשר עם ישראל מאוחד, קל יותר להביאו אל מטרתו. האחדות היא לא רק מטרה אישית של כל יהודי שעליו להתאחד עם העם, אלא גם מטרה לאומית ראשונה במעלה.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ע"ב, אב תשע"ג, עמ' 38-39.

סרטון קצר לפרשה מאת ראשת העיר, ד"ר עליזה בלוך.

קליפ ברוח ענייני דיומא - בין המצרים, קורונה ובתי כנסת סגורים - מאת רפי ביטון ו'קולות מן השמיים'.