חודשי יולי ואוגוסט הם בדרך כלל עונת השיא של פרישת כנפיים ותעופה אל יעדים תיירותיים שונים מסביב לגלובוס, אבל הפעם, לאור המצב בו כולנו מקורקעים בארץ הקודש ורשימת האתרים המורשים לביקור משתנית חדשות לבקרים וחוסר הוודאות חוגג, זו הזדמנות מצוינת להכיר את האוצרות שיש לנו במרחבים הפתוחים, ובאזור בית שמש ומטה יהודה בפרט. 

אין כמו תקופה זו, כדי לגלות את אוצרות הטבע והנופים של ארצנו בכלל ושל אזורנו בפרט. כתושבים של אזור בית שמש והסביבה, אנחנו רשאים בהחלט להתגאות ב"ממלכה" שלנו ובעושר הגדול של הטבע והנופים סביבנו, כמו גם האתרים ההיסטוריים הרבים שבהם התברך אזורנו, אזור בית שמש ושפלת יהודה. אז קדימה!

הפעם נתמקד דווקא באתר שלא ממש נמצא באזורנו וממוקם במרחק של כ-20 דק' מהעיר בית שמש, אבל בואו, מדובר באתר ממש שווה שלא כדאי להחמיץ והאמת גם לא רחוק מהבית. המדובר באתר תל גזר, שהיה בעבר אחת הערים הכנעניות והישראליות החשובות ביותר בארץ. למרות שהאתר מוזכר לא פעם בתנ''ך ועל אף הממצאים החשובים שנמצאו במקום, הוא נחשב לאתר אנונימי יחסית ולא מוביל בטבלאות האתרים המתויירים בארץ. והרווח כולו שלכם.

קרדיט תמונה: Mickael

גן לאומי ובלי תשלום

למרות שתל גזר הוכרז כ"גן לאומי", הכניסה אליו אינה כרוכה בתשלום ובמקום נוכל למצוא פינות חמד, הן לבילויים משפחתיים והן לרגעים רומנטיים של שקיעות וזריחות, כמו גם היכרות עם האוצרות ההיסטוריים באתר. האתר ממוקם סמוך למדי לכביש ירושלים - תל אביב, אך התל מוקף בגבעות המסתירים אותו מעיני הנהגים בכביש 1. גם אלה מאיתנו שעדיין לא הזדמן להם לבקר באתר, קרוב לוודאי שיצא להם לחלוף על פני התל לא פעם ולא פעמיים, מבלי לדעת על כך. בראש התל נשקפים הנופים האופקיים של מישור החוף וגוש דן, השפלה ומורדות הרי יהודה. 

כאשר נתייצב בקצהו של התל, נראה בצד הדרומי את היישוב תלמי יוסף, המושב אותו נדרשים לחצות בדרך לתל. אך בצפיה רחבה יותר, נבין בקלות את מיקומו האסטרטגי ואת הנסיבות ההיסטוריות של המקום: בימי קדם, כאשר חיפשו אתר להתיישב בו ולכונן בו חיי קבע, לאחר שמצאו את המקום ראוי מבחינת מרחב מחיה וגידולים פוריים, שיקול משמעותי נוסף היה מידת גובהו של המקום והיכולת להגן עליו מפני פולשים. בעת העתיקה העיר גזר נחשבה לאחת הגדולות מערי הארץ, ביצוריה כמו גם מיקומה על הדרך הראשית המובילה אל עומק הארץ, העניקו לה חשיבות יתרה. 

קרדיט תמונה: Ori

המקום והגזר

מדוע נקראה העיר בשם הכתום והעליז? על כך אין תשובה חד משמעית, אך מה שאנו יודעים הוא ששם העיר זוהה על ידי החוקר קלרמון גאנו במחצית השניה של המאה ה- 19 ,כשגילה סביב האתר עשר כתובות חקוקות בסלע עם הכיתוב "תחום גזר" באותיות עבריות, ככל הנראה לצורך ציון תחום שבת. לימים התגלתה כתובת נוספת, האחת עשרה במספר, עם ציון השם גזר. יש חוקרים הטוענים שהעיר נקראה כך בשל היותה "גזורה", כלומר מבודדת מיישובים אחרים בסביבה. במרכזו של התל מוצג העתק מוגדל של לוח גזר. בכתובת, הכתובה בכתב עברי קדום, מוזכרות פעולות חקלאיות שונות בהתייחס לחודשי השנה. המקור נמצא כיום במוזיאון באיסטנבול והוא קטן בהרבה: מידותיו ככף יד.

השביל הפונה ימינה מוביל אותנו אל הקצה הדרומי של התל, שם נוכל לראות את שער העיר שממנו נותרו בעיקר שרידים מהחלק התחתון של הביצורים ושל חדרי המשמר שנבנו משני צדדיו. במקום נמצאים גם שרידים של מפעל מים קדום וניתן להתרשם מהממדים העצומים שלו. ליד מפעל המים תגלו שרידי שער וחומת עיר, מהתקופה הכנענית. עוד כמה מטרים מזרחה, ומגיעים אל שער שלמה, שעל הקמתו החליט ככל הנראה שלמה המלך. בחלק זה של התל, גדל עשב מפנק ורך לצד מטעי זיתים ושדות חרושים בקפידה. לא פלא שיש זוגות נחושים ומאורגנים שמקימים שם אוהל לשהיה יומית.

קרדיט תמונה: Ranbar

תצפית אסטרטגית ונופים מקסימים

אם אתם מתעניינים גם באוצרות הזואולוגיים השוכנים באתר, תשמחו לדעת שניתן לראות באתר את הכחל, עוף אצילי הבולט בצבעי הירוק- תכלת העזים. הציפור נוהג לקנן בחורים שנוצר באתר בשל החפירות הארכיאולוגיות. השביל ממשיך לאורך החומות עד לקצה המזרחי של התל. שם מחכה לכם תצפית מושלמת המשקיפה לעבר האופק ומרחב השפלה. למרות שאין הרבה הזדמנויות לצל באתר, בשיפולי התל נוכל לעצור בצלו של עץ גדול וליהנות מחסדיו של העץ הרחום והעצום.

כאשר תגיעו לנקודה זו, תראו את השביל פונה חזרה לכיוון מערב, משם התחלתם את הסיור. במהלך ההליכה בשביל תוכלו להציץ לעבר אחד האתרים המרשימים בתל – אתר פולחן מרשים, בו נמצאות עשר מצבות אבן ענקיות שרובן עדיין ניצבות במלוא הדרם. בחפירות במקום התגלו כדי חרס רבים שבהם נמצאו שרידי עצמות של ילדים קטנים. ישנן דעות הטוענות שמדובר בקורבנות לצרכים פולחניים. חלק מהדעות גורסות שאתר זה נועד לשמש כמקום חידוש של בריתות שבטיות, מנהג שהיה רווח באותם ימים. מנקודה זו, הדרך חזרה אל החניון קלה ונוחה. בכל אזור התל יש לשים לב ולהיזהר מהבורות המצויים באתר. בהתאם לכך, יש להקפיד על הליכה בשבילים המסומנים בלבד ולהשגיח על הקטנים. 

• איזו עונה? כל השנה 

• למי מתאים? לכל המשפחה 

• דרגת קושי: קל

• מה לקחת? נעלי הליכה, מים, כובע.

• אורך מסלול: כ- 4 ק"מ 

• משך מסלול: כשעתיים וחצי 

• הגעה מכיוון בית שמש: נסיעה מצומת הביג בכביש 38 לכיוון כביש 44 רמלה, 395 צובה, כעבור כ- 12 ק"מ פונים שמאלה אל המושב כרמי יוסף. נוסעים עד הצומת הראשון ובו פונים שמאלה. המשך הרחוב הופך לשביל עפר, בסופו תגיעו לחניון בו ניתן לחנות ולצעוד ברגל לכיוון התל הניצב מולנו. 

קרדיט תמונה ראשית: Ori