לפני מס' שנים, התקבל חוק במדינת ישראל לפיו, ניתן לערוך לאדם בגיר יפוי כח מתמשך.
במסגרת חוק זה, התקבלו גם המסמכים הבאים: תומך החלטות וכן מסמך הבעת רצון.
מדובר במסמכים מהותיים עד מאוד, אשר מקיימים את מטרת המחוקק- מתן שיקול דעת לאדם, לבחור על פי רצונו, אמונתו העדפותיו מה יקרה עמו ביום בו, חלילה, לא יוכל לתפקד.
אפתח ראשית, בכמה מילים, בנימה אישית -
מדובר ברפורמה חשובה מאין כמותה, אשר מהווה נדבך נוסף בחתירה לשמירה על כבודו של האדם, תוך מזעור הפגיעה בזכויות האדם, בחירותו, בעצמאותו ובפרטיותו, בהתאם לרצונו וליכולותיו.
דומה, כי מטרת המחוקק היא העדפת אלטרנטיבה להליך האפוטרופסות, ללא צורך בהתערבות של בית המשפט וללא צורך בפיקוח האפוטרופוס הכללי.
אין ספק, כי מדובר בכלי משפטי חשוב ונחוץ בחברה הישראלית, לכל אדם.
ימי משבר הקורונה הינם ימים מטלטלים מבחינה רפואית לכולנו, ולכן חשוב מראש להיערך ליום בו חלילה לא נוכל לתפקד.
מהו יפוי הכח המתמשך:
מסמך אותו רשאי בגיר לערוך במסגרתו ממנה מיופה כח אחד או יותר מטעמו, אשר יטפלו בענייניו, בהתאם להנחיות ולרצונותיו, כפי שאלה יעלו על מסמך זה.
יפוי הכח המתמשך מהווה מעין אלטרנטיבה למינוי אפוטרופוס לגוף/לרכוש.
מה ההבדל אם כן בין שני המסמכים הללו?
מהירות כניסה לתוקף- יפוי כח מתמשך נכנס לתוקף באופן די מיידי, מייד עם קיומו של המצב אותו הגדיר המננה ביפוי הכח (לדוגמה: אישור רפואי מאת רופא משפחה ממנו עולה כי הממנה אינו כשיר יותר).
בניגוד לכך, הליך מינוי אפוטרופוס הנו הליך שעלול להיות ארוך ומסורבל.
כיבוד רצונותיו של הממנה- יפוי כח מתמשך מאפשר לממנה לציין בו הנחיות מקדימות, במסגרתן הממנה מציין בדיוק מהם רצונותיו ומיופה הכח אמור לפעול לפיהן (לדוגמה: הקפדה על ענייני דת וכשרות, הקפדה על אוכל טבעוני, מתנות למשפחה, החלטות רכושיות ועוד).
בניגוד לכך, מינוי אפוטרופוס הנו הליך המבוצע באופן גורף לענייני גוף ורכוש, ללא סייגים, וזאת בניגוד ליפוי הכח המתמשך, אשר נערך ביחס לעניינים רפואיים, רכושיים ו-אישיים או כולם יחד.
יפוי הכח המתמשך, אינו רלוונטי רק לגיל השלישי, כי אם בכל גיל, במקרה בו הממנה מעוניין, כי ביום בו ייחדל חלילה, לתפקד- יכבדו את רצונותיו ובחירותיו.
יפוי הכח המתמשך, יכול לסייע אף במקרים של בעלי עסקים, באופן שבו הממנה (בעל העסק) מציין מראש חלוקת אחריות ברורה בין מיופי הכח מטעמו.
חשוב לדעת, כי ההבדל בין מסמך זה לצוואה הוא שצוואה נכנסת לתוקף רק בעת מותו של אדם. מסמך יפוי הכח המתמשך נכנס לתוקף מרגע כניסתו, לפי הגדרת הממנה ועד למותו.
מסמך הבעת רצון- מסמך בו אדם המשמש כאפוטרופוס (למשל: הורה לילד) יכול לקבוע בעודו בחיים מי ישמש כאפטרופוס במקומו ביום בו, חלילה, לא יוכל עוד לשמש כאפוטרופוס.
גם מסמך זה ניתן לערוך בנושאים אישיים, רכושיים או רפואיים, או כולם יחד. גם במסמך זה מומלץ לערוך הנחיות מקדימות, ומפורשות.
חשוב לדעת, כי ההבדל בין מסמך זה, לצוואה, הוא שצוואה נכנסת לתוקף רק בעת מותו של אדם. מסמך הבעת רצון, יכול להיכנס לתוקף, גם בעוד האדם חי וכשיר.
מסמך תומך החלטות- זהו מסמך שבעצם משמש ככלי הנגשה של אותו אדם, אשר אינו יכול לבצע פעולות בעצמו (לדוגמה: במקרה של נכות/מוגבלות) , תוך מתן עצמאות למקבל ההחלטות בעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים.
לדוגמה: סיוע בקבלת והבנת מידע, סיוע במימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו מול הרשויות השונות.
האדם אשר מונה בפועל לתומך ההחלטות אינו מקבל החלטות בעניינו של ממנה, אלא מוציא מן הכח אל הפועל את החלטותיו.
במקרים של שאלות בנושא יפוי כח רפואי – ניתן לפנות אל מוקד משרד הבריאות *5400, או בפקס' 025655972.
הכותבת - עו"ד שלי בורנשטיין ממתחם הבורסה ברמת גן, מוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך, מסמך הבעה מרצון וקבלת הנחיות נתמכת.
