גבר שהביא חמישה ילדים לעולם מארבע נשים שונות, נקלע לתסבוכת כלכלית, צבר חובות בסך 777 אלף שקלים, וביקש להכריז על עצמו כפושט רגל. המנהל המיוחד שמונה לו החליט להטיל עיקול על חשבון הבנק של בת זוגו ואם ילדו החמישי – הגרה איתו באותה הדירה.

פרקליטי האישה, עוה"ד ארתור שני ורונית א. זיסמן, הגישו בקשה בהולה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לביטול העיקולים על חשבונותיה. לדבריהם, האישה חיה בהפרדה רכושית מוחלטת מהגבר, וקשרה עמו קשרים רק על מנת להביא עמו ילד לעולם. לדבריהם, האישה מכלכלת את ילדה בעצמה, מחזיקה חשבון בנק נפרד, וגרה עם הגבר רק במטרה להעניק לילדה מסגרת הורית תומכת. לדברי עורכי הדין שני וא. זיסמן, עיקול חשבונותיה של האישה גרם לה לנזקים רבים, קלע אותה לשיתוק כלכלי, הקשה עליה לפרנס את בנה, ופגע בצורה קשה בשמה הטוב.  

כבוד השופטת נועה גרוסמן מביהמ"ש המחוזי בת"א יפו, קבעה כי הכספים אותם ניסה המנהל המיוחד לעקל הינם כספי ירושה של האישה מסבה המנוח, כספים שלא ניתן היה לעקלם מלכתחילה, גם אילו היו בני הזוג נשואים זה לזו. מעבר לכך, קבעה השופטת גרוסמן כי האישה איננה חיה בשיתוף עם אבי ילדה, ואיננה צד בהליך פשיטת הרגל – ועל כן יש למחוקה מההליך.

 

"מפרנסת את עצמה ללא תלות בגבר"

"האישה לא רצתה להעמיק את הקשר בינה לבין הגבר, וקשר זה הוא תולדה של הולדת בנם המשותף – קשר הורות ותו לא", טענו עוה"ד א. זיסמן ושני בבקשתם. "הדרך בה מנהלת האישה את חייה לא השתנתה מאז הולדת הילד, והיא ממשיכה בניהול חיים עצמאיים, מופרדים מחייו של הגבר". בהתאם לכך, נטען, טרם החלטתה להתגורר עם הגבר היא דרשה ממנו הפרדה רכושית מלאה, ועפ"י עיקרון זה שניהם מתנהלים עד היום. לאישה יש חשבון בנק הרשום על שמה בלבד. בבעלותה רכב פרטי הרשום על שמה בלבד, ומוטבי הביטוחים שלה הם בנה או אמה. "לצדדים קשר של הורות לילד משותף, ללא כל אחריות אישית, כלכלית או אחרת זו כלפי זה", טוענים עוה"ד א. זיסמן ושני. "גם מלאכת גידול הקטין נעשית באופן עצמאי, כך שהאישה מפרנסת את עצמה ואת בנה ללא כל תלות בגבר".

למרות כל האמור, ובלי שום התראה מראש, התחוור לאישה ב-10.6.19 באמצעות שיחת טלפון מסניף הבנק שלה, כי הוטל על חשבונה הפרטי עיקול, בסך 37,150 שקלים, בהתאם להחלטה שניתנה ב-19.5.19 במעמד צד אחד. עיקול זה התברר בדיעבד כעיקול שהוטל בשל הליכים משפטיים של הגבר, שאין בינם לבין האישה דבר וחצי דבר.

"החייב והמבקשת הם שתי יחידות כלכליות נפרדות לחלוטין, ומתוך כך אינם ערבים זה לזה – ועל כן אין היא צד בתיק", טענו עורכי הדין א. זיסמן ושני בבקשתם. לדבריהם, משלא ניתן לאישה להביע עמדתה בבית המשפט, נפגעו באופן קשה ובלתי מידתי זכויותיה הדיוניות והמהותיות: ראשית - פגיעה חמורה בעתודות כלכליות אישיות שלה, שנית – פגיעה קשה ביכולותיה כאם להבטיח את צרכיו של בנה הקטין, ושלישית – פגיעה קשה ביכולתה הכלכלית להבטיח קורת גג לה ולבנה הקטין. עוד נטען לפגיעה בשמה הטוב של האישה, על לא עוול בכפה. לאור כל זאת, ביקשו עוה"ד א. זיסמן ושני למחוק את האישה מתיק פשיטת הרגל, ולבטל את העיקולים על חשבונותיה.

כנגד הגבר הוגשו 8 תביעות חוב בסכום כולל של 777,880 שקלים, מתוכם 634,052 שקלים בדין קדימה. בקופת הכינוס נצבר סכום של 104,013 שקלים בלבד. גרושותיו של הגבר הגישו נגדו תביעות לתשלום מזונות.

"על פני הדברים מדובר בסכום שהגיע לידי המבקשת מירושת סבה, כלומר מדובר בנכס חיצוני שלא נצבר כתוצאה ממערכת היחסים האישית בינה לבין פושט הרגל. גם אם היו נשואים זה לזו, עדיין מדובר בנכס שהגיע לאישה ממקור חיצוני, שאינו נכלל במסגרת איזון משאבים בין בני זוג", קבעה כבוד השופטת גרוסמן. "מכיוון שכך, אני מוצאת כי אין מקום לעיקול שהוטל על חשבונה של המבקשת, ואני מורה על מחיקתו". השופטת גם אישרה את בקשת עוה"ד זיסמן ושני לשחרר את מרשתם מההליך, שאליו, לטענת פרקליטיה, לא היתה צריכה להיות מצורפת מלכתחילה, והורתה על שחרורה מהתייצבות לדיונים.

עורכי הדין רונית א. זיסמן וארתור שני (בתמונה. צילום: מקס מורון), ממשרד א. זיסמן שני משפט וגישור, משמשים כעורכי דין ומגשרים, ועוסקים בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושות.