עונת הקורונה לא הסתיימה. היא לא מגפה שבאה והולכת, לא תקופה חולפת. היא מצב מתמשך שיכול ללוות אותנו עד סוף ימות עולם ולא נוכל לעשות כלום בנדון. הקורונה לא בשליטתנו, היא למעלה מכוחנו, פועלת ישירות על ידי הכוח העליון. לכן, לא יעזרו משאלות לב כמוסות ש"הלוואי ומשהו ישתנה בטבע והכול יחלוף", לא, הציפייה רק תגרור אכזבה עמוקה.

ההרגשה הרווחת בחלק מהציבור היא שבעלי הון ואנשי שלטון, נבחרי ציבור ומקבלי החלטות, פרשנים ואנשי תקשורת – כולם עושים יד אחת נגד הבריאות שלנו. הניגודיות הזאת בין סגר מוחלט לחופש תנועה שיבשה את דעתנו, שברה בנו את האמון, גרמה לנו לזלזל בהנחיות, עד שנשמעים קולות של "נו, זו רק שפעת קלה". אני לרגע לא מאשים את הממשלה, לא מעביר ביקורת עליה או על כל משרד מטעמה. המצב הנוכחי הוא כישלון עצום שלנו כחברה. כולנו נגועים באותה מחלה, כולנו שוקעים באותה הסירה.

בפער בין הרצוי למצוי, גובר המצוי. ברור שרצוי שהווירוס יתנדף, אבל הוא מצוי בינינו, ואיש לא יודע עד מתי. הווירוס לא מתפעל מהדעות המזגזגות שלנו, לא מתרגש מהאדישות או מחוסר האכפתיות שלנו. הווירוס הזה הוא אזהרה מהטבע, סימן מובהק שמאותת לנו לבצע שינויים מרחיקי לכת, דורש תיקונים אישיים, חברתיים ועולמיים. כל עוד אין חיסון או תרופה, בואו נרים את הכפפה – את המסכה – ונתחיל להתייחס ברצינות ובאחריות לתופעה, בינינו כחברה.

אם רק נתחיל לחשוב איך לא להעביר וירוסים לזולת, נתחיל לבלום כל רע. אם רק נתחיל לחשוב שהזולת חשוב לא פחות ממני, כבר נעלה על המסלול הנכון. הדאגה לזולת היא המצפן שלנו לרפואה. היא כוח רוחני!

כשאתה דואג לאחר, אתה לא נופל. כשאתה דואג לאחר, אתה נמצא תחת השגחה עליונה, ככה זה, "שלוחי מצווה אינם ניזוקים". ומהי המצווה? לשמור על הזולת, לדאוג לו בשלב ראשון. אחר כך תצטרף האהבה. וכשהדאגה והאהבה יתרבו והתלות בינינו תהיה חדה וברורה, אז נתחיל להיכנס לקשרים משמעותיים של ערבות הדדית. לשם הקורונה מובילה אותנו, תחת השגחה ובהדרגה.

לכן, בואו נתחיל לדאוג אחד לשני ברחוב, בשכונה, בעיר. כל אחד יתפקד כמו דגם מוקטן של משרד הבריאות – לא ייצא בלי מסכה, אלא ייתן דוגמה טובה לדאגה לזולת. יתייחס בתשומת לב לסובבים אותו בחברה כאילו היו ילדיו. זו הגישה הנכונה, וזו האחריות האישית של כל אחד ואחד. ובשקט, בלי להעיר לאף אחד שמסתובב בלי מסכה. לא לקטר על מי שנצמד ולא שומר מרחק, פשוט לשתוק ולתת דוגמה. לוודא שהמגן מכסה את הפנים מהעיניים ועד לסנטר, לבדוק שלא נפלה לך המדבקה עם הכיתוב "מתוך דאגה ואהבה כלפיך", ולחייך.