את ח''כ הרב משה אבוטבול פגשנו לשיחה מספר ימים לאחר השבעת הממשלה, כאשר חרב הבחירות רביעיות הוסר מעל נבחרי הציבור, ומצאנו אדם נינוח המחייך בשביעות רצון יתרה, אפילו במונחים של אבוטבול, הידוע במאור פניו. נראה כי מאז הכישלון בבחירות המוניציפליות בבית שמש ("בפער של מאות קולות" כפי שתמיד חשוב לו לציין), הזמן שחלף עשה את שלו והוא הספיק להתפייס עם המציאות. ואם לא די בכך, הוא קיבל פיצוי ענק שעליו יכול היה רק לחלום: לכהן בכנסת ישראל ולהתרווח על הכורסה בלשכה הפרלמנטרית, הרחק מהעשיה הסיזיפית והמיוזעת במישור המוניציפאלי.  

ואכן כששואלים את חה''כ אבוטבול האם השתעשע במשך השנים בחלום לכהן כחבר כנסת, מתברר מיד שהחשד היה מוצדק וכי מדובר בהתפרצות לדלת פתוחה: "תמיד שאפתי להגיע לחיים הציבוריים, אבל יותר מאשר חלמתי להיות ראש עיר, שלמעשה לא היה אצלי בתוכניות, שאפתי אכן להגיע לתפקיד במישור הארצי כחבר כנסת ואף במעלה הסולם בתפקידים", הוא מודה ואף מרמז לשאיפות גבוהות יותר כמו תפקיד מיניסטריאלי.  

יחד עם זאת, הוא מסביר שתפקידיו השונים בעיריית בית שמש הכשירו אותו לתפקידו הנוכחי בכנסת ישראל. "תפקיד ראשות העיר ניתן לי מבורא עולם וצייד אותי בארגז כלים יוצא מן הכלל לקראת התפקיד הפרלמנטרי, הגעתי מוכן ומגובש יותר. הניסיון המוניציפלי העשיר עוזר לי כשאני מנסה לפתור בעיות של רשויות מקומיות או בכל דבר אחר שהאזרח הקטן פונה אלי, חלק ניכר מהבעיות הרי הכרתי בהיותי ראש עיר. כבר אז בתפקידי בעירייה שאפתי שיום יגיע בעזרת השם ואשתדל לשנות עוולות הקיימות בחוק, במסגרת תפקידי כחבר כנסת וכפרלמנטר שיכול לעצב ולתקן חוקים בהתאם לצורך. אני זוכר שכשהייתי ראש עיר, הייתי פונה ליועץ המשפטי של העירייה לגבי נושאים שונים הדורשים תיקון לדעתי ואז הוא היה אומר לי, "מה לעשות, זה לשון החוק", עכשיו אני פה לתקן את החוק עצמו ככל שיידרש".

מתברר שאבוטבול לא רק חלם במשך השנים על קריירה פרלמנטרית אלא אף דחף לכך, כפי שניתן להבין במרומז מדבריו: "כל השנים התנגדו במועצת חכמי התורה שאעבור לתפקיד במישור הארצי, בגלל החשיבות של התפקיד שהיה לי בעיריית בית שמש, אך לאחר שסיימתי את את תפקידי בעירייה, הם הבינו שהגיע הזמן שאעבור לכנסת".

מה לדעתך נדרש ממך לעשות כדי להיות ח''כ מצליח שעושה את תפקידו נאמנה? 

"תפקידו של חבר הכנסת נוגע בעיקר לארבעה מישורים: פעילות טקסית, כמו השתתפות באירועים, נאומים וכדו', השני טיפול בפניות ציבור, השלישי, השתתפות בדיונים בוועדות הכנסת ולהשפיע על עיצוב ההחלטות שיתאימו לקהל בוחריך, הרביעי הוא כמובן חקיקת חוקים. במקרה שלי הנושא החברתי הוא קרוב לליבי ובהתאם לכך חוקים חברתיים שמגיעים לוועדות בכנסת לשיפוץ ועיצוב, תופסים את תשומת ליבי ואני פועל לשפר אותם ולשדרג אותם, לטובת האוכלוסיות החלשות. אומרים שלוועדות הכנסת מכניסים חמור ולבסוף הוא יוצא גמל... כך שלא פעם החוק יוצא שונה מכונת המחוקק. חברי כנסת נדרשים לאתר עוולות שקיימות בחוק ואז לתקן את החוק או לבצע חקיקה מחדש. לדוגמה חוק שאני יזמתי: עד עתה, ימי חופשת מחלה שנצברו לאדם עובד, ניתן היה להשתמש בהם לצורך שהות עם ילדיו החולים. אך בהגבלה למספר ימים בלבד. אני דרשתי תיקון בחקיקה, כך שתוסר המגבלה למספר ימים בלבד, הרי רוב מחלות הילדות וחיסונים הם בעיקר עד גיל שלוש ומן הראוי להתחשב יותר בציבור ההורים. עבורי זו דוגמה לעשייה נכונה".

ספר לנו, איך נראית שיגרה יומית שלך בעבודה הפרלמנטרית:

"אחרי תפילת שחרית אני אוכל ארוחת בוקר בדרכים כדי לחסוך בזמן… יש ימים פעילים בכנסת, שני, שלישי ורביעי, במהלכם אני משתתף בוועדות בהם אני חבר. כמו כן נואם נאומים, עורך פגישות צוות עם העוזרים שלי ונותן להם הדרכות והנחיות. בימי ראשון וחמישי, אם אין משהו מיוחד, אני מקדיש את היום לסיורים במוסדות שמזמינים אותי לביקור אצלם כדי ללמוד על הצרכים שלהם. אני מקיים סיורים בכל רחבי הארץ, מירושלים ועד עכו. אני מאמין שבקרוב, כשתתבהר תמונת הוועדות בכנסת, אחרי שנה של תרדמת בגלל מערכות הבחירות ששיתקו את העשיה הפרלמנטרית, הפעילות רק תלך ותתגבר. אומרים שבתפקיד במישור המוניציפאלי, נדרשים לעשות הרבה ולדבר מעט ואילו בתפקיד פרלמנטרי נדרשים לדבר הרבה ולעשות מעט, אבל אני מתכוון להיות פעיל בשניהם…"

בדיעבד, באיזה תפקיד אתה מרוצה יותר, בראשות העירייה או בכנסת?

"בלי ספק שלאחר שירות ציבורי של מחצית היובל בעיריית בית שמש, בשלל תפקידים שונים, כחבר מועצת העירייה, כסגן ראש העיר, ממלא מקום ראש העיר וממונה על ההנדסה וכעשור בראשות העיר, לאחר תקופה כזו יש רצון לקחת את העשיה קדימה למישור הארצי. נסתרות דרכי הבורא, מהרגע שהפסדתי בבחירות, החלטתי להביט קדימה ולקחת הכל בקלות ובנעימות, לסייע כמיטב יכולתי לאלה הממלאים את מקומי בעירייה ולתת כתף להצלחת העיר שלי, הפעם ממקום אחר".

כשאבוטבול נשאל האם מתגעגע לתפקידו בראשות העירייה, הוא מספק תשובה נחרצת לא פחות: "להגיד שאני מתגעגע? אני מתגעגע להיות מוצלח ולעזור לאנשים ולא משנה באיזה תפקיד. האם אני מתגעגע ללימודים בתיכון? אז זה היה נכון לשעתו והיום אני כבר במקום אחר. אני בטוח שהרבה אנשים שפעלו במישור העירוני, ישמחו לעבור למישור הארצי בכנסת". כאשר הוא נשאל אם יסכים להתמודד שוב לראשות העיר במקרה שייקרא לדגל על ידי מפלגתו, התשובה שלו דומה: "אני מחויב להחלטות מועצת חכמי התורה ולעולם אל תאמר 'לעולם לא', אבל אני שואף קדימה ופניי מכוונים למישור הארצי". 

במבט לאחור, האם יש דברים שהיית עושה אחרת בתפקידך כרה''ע בית שמש?

"אולי הייתי צריך לעבוד ולהתאמץ יותר בנושא התעסוקה, בפיתוח אזורי תעשייה וכן לגייס יותר כספים לעיר. הייתי משקיע יותר בפיתוח קשרים בחו''ל, גם בהקשר של גיוס תרומות וגם בהקשר של עלייה והפניית עולים לעיר בית שמש". 

ומה לגבי שיפור פני העיר?

"אם הייתי משקיע יותר בשיפור פני העיר, הרי אז הייתי צריך לקצץ במקום אחר, השמיכה תמיד קצרה ואי אפשר להשקיע את המירב בכל המישורים גם יחד. אגב, במסגרת הסכם הגג עם משרד השיכון, היינו אמורים לקבל יותר כספים לשפ''ע ובכל מקרה, לדעתי, ההשקעה בשיפור פני העיר הייתה אמורה להתרחש בעיקר באזורים החרדיים של העיר, שם ההזנחה גדולה".

טיפים לממלאת מקומך בראשות העיר בית שמש:

"ראשית, אני חושב שראש העיר עליזה משתדלת ומתאמצת מאוד לטובת בית שמש, זו עיר מורכבת מאוד ומעניינת עם אוכלוסיות וקהילות בגוונים שונים. העצות שנתתי בתחילת דרכה תקפות גם היום, יש לי שלוש "סגולות" להצלחה: הידברות בעיקר עם קהלים שהדיאלוג איתם אינו מובן מאליו. דבר שני, להשליך את השעון לפח... העומס בתפקיד גדול והציבור מצפה לעבודה סביב השעון. שלישית, להשליך את מידת הבושה גם כן לפח, כי בזיונות לא חסרים ומעטים הם רגעי התהילה בתפקיד. במאמר המוסגר, אנשים מתגעגעים ומעריכים יותר אדם לאחר שעזב את תפקידו", אומר אבוטבול ומרמז ליחס החיובי שמקבל היום מתושבים ביחס לעבר, כאשר כיהן בתפקידיו בעירייה. 

אלו נושאים הקרובים לליבך היית רוצה לקדם בכנסת?

"הדברים שתמיד אהבתי לטפל בהם, אלה נושאי חינוך, רווחה, קליטת עלייה ובריאות, נושאים שתמיד דיברו לליבי שהתעסקתי בהם כל השנים, כמו כן הייתי מוסיף את נושא הדיור". 

אלו נושאים היית רוצה לקדם עבור העיר בית שמש?

"ראשית, אני רואה את עצמי אני חייל של ההנהגה המקומית, כל דבר שצריך אני אשמח לסייע, אם זה בנושא של הגדלת מספר כיתות הלימוד, תקציבים לעיר, אני שם לסייע. בתפקידיי השונים בעיר בית שמש בניתי בעיר כארבעים אלף יחידות דיור. בניתי טיפות חולים, בניתי 500 כיתות לימוד וסניפי קופות וחולים. כמו כן שריינתי 120 דונם להקמת בית חולים קדמי, תוכנית שקורמת עור וגידים בימים אלו. אמנם התוכנית הנוכחית עדיין לא מספיקה, אני חושב שצריך לבנות בית חולים רציני, כולל טיפולים, מרפאות ומחלקת יולדות. בית חולים כזה עשוי לשרת לא רק את תושבי בית שמש, אלא גם את כלל תושבי מטה יהודה, כולל הישוב צור הדסה וכן את הערים הסמוכים, כגון ביתר עילית וקרית גת". 

ומה עם נושאים אחרים, כמו מצוקת התחבורה בבית שמש והמחסור בתעסוקה בעיר?

"מה שנדרש פה זה בעיקר לעורר את משרד התחבורה. היו לי הרבה שיחות עם השר היוצא בצלאל סמוטריץ, נפגשתי עם השדולה לתחבורה ציבורית בבית שמש וחלק מהבעיות הצלחנו לפתור. היתר מונח לפתחה של השרה הנכנסת. כעיר גדולה צריך לספק לה הרבה יותר תחבורה ציבורית. המכרז החדש להפעלת התחבורה הציבורית בעיר עשוי לקחת חודשים ארוכים ועד אז צריך פתרונות כאן ועכשיו. בעניין אחר פעלתי בזמנו עבור הפעלת קורסים של מקצועות, בפרט למגזר החרדי, עשינו ירידי תעסוקה ואפילו העסקתי בעירייה אדם שתפקידו היה להביא כמה שיותר מיזמי תעסוקה לעיר. הבנו שהמפתח להצלחת העיר הוא לא רק כיתות לימוד, אלא גם מקומות תעסוקה. אני אעשה כל שיכולתי לעזור בנושאים אלה, כולל משרות שמותאמות למגזר החרדי". 

האם אתה בקשר עם הח''כים הנוספים מבית שמש?

"ודאי, אני בקשר עם השרה עומר יענקלביץ שיש לה רצון גדול לעזור לעיר וכן עם הח''כית קטי שטרית, שהלשכה שלה סמוכה לשלי ומפעם לפעם משוחחים על בית שמש וכיצד ניתן לעזור לעיר. אני משוכנע ללא ספק שהעיר קיבלה תנופה יפה בשל הנציגות המכובדת בכנסת". 

היכן הפוליטיקה קשוחה יותר, בעירייה או בכנסת?

"לדעתי הכנסת הרבה יותר קשוחה והרבה יותר אמוציונלית. יש נושאים אידאולגיים רבים בהם כל אחד בכנסת מנסה להביע את דעתו בצורה הנחרצת ביותר והצורך להתבטא במסגרת הפרלמנטרית גורם להקצנה של השיח. ולמרות זאת, אני רואה בכנסת ח''כים שבמליאה לא חוסכים את שבט לשונם זה מזה ופתאום במסדרונות הכנסת ובמפגשים מצומצמים יותר, הרחק מהמצלמות, הם מתחבקים ומתרועעים זה עם זה. לעומת זאת, בעירייה, השיח יותר פרקטי ברמה של פעילות יומיומית לטובת תושבי העיר ופחות מתעסקים בנושאים רגישים ונפיצים, כמו גיוס בני הישיבות, מתווה הכותל, מעמד ההתנחלויות וכדו'. לכן, נראה שלמרות הכל, בעיריה המחלוקות מתונות יחסית ובסך הכל ניתנות לגישור". בהקשר הזה חשוב לאבוטבול להדגיש שבקדנציה האחרונה שלו בראשות העיר, נכנסו בסופו של דבר לקואליציה העירונית 16 מתוך 19 חברי המועצה.

אלו אוכלוסיות אתה מייצג בכנסת?

"מצד אחד נשלחתי כמובן לייצג את ציבור בוחרי תנועת ש"ס ואני מחוייב להנהגת התנועה וליו''ר התנועה ובראש למועצת חכמי התורה, אבל קהל היעד שלי הוא בעיקרון כל אלה שלצערנו נדחקו לשוליים ומרגישים מודרים מהעשייה הציבורית. זה רלוונטי לגבי המגזר החרדי על כל גווניו, כמו גם הציבור המזרחי על כל גווניו ובתווך עולים חדשים שפונים אליי. לא קשה לשער שמהמעמד העליון פחות פונים אליי". 

מה אתה חושב על האפליה המובנית שקיימת בממסד החרדי - אשכנזי כלפי תלמידים יוצאי עדות המזרח, כולל בעיר בית שמש בזמן כהונתך כראש העיר?

"לגבי האפליה הקיימת בתוך הציבור החרדי, אני בהחלט כואב על כך ואני לא מסתיר זאת. יחד עם זאת, לדעתי הפיתרון הטוב ביותר הוא להקים מוסדות חינוך ייעודיים למגזר שלנו שברוך השם לא נופלים ברמתם ממוסדות חינוך אחרים בעיר, כמו למשל הת''תים הבאים: תורה לשמה, חניכי הישיבות, יקירי ירושלים, אור לציון, סוכת דוד וכן בתי הספר לבנות חיי שרה, בנות הדסה ועוז והדר. כל אלה מוסדות מוצלחים ביותר שילדיי התחנכו שם וקיבלו בהם חינוך מצוין וזו רשימה חלקית. זה הפיתרון המוצלח ביותר, כל תלמיד ותלמידה ילמדו במוסדות התואמים לעדה שלהם ולמסורת ולמנהגים שקיבלו בבתיהם".

כשהוא נשאל האם היה ממליץ לש"ס המקומית להציב מועמד לראשות העיר בית שמש בבחירות המוניציפליות הבאות, הוא לא מסתיר את דעתו באשר להיתכנות של מהלך כזה: "אני חושב ששאלות כאלו הן בסמכות יו''ר התנועה שנועץ בעניינים אלו עם מועצת חכמני התורה, השאלה הראשונה היא אם יש בכלל היתכנות כזו מבחינה פוליטית. צריך לזכור שתנועת ש"ס היא לא התנועה הגדולה ביותר בעיר…"  

האם לא נראה לך שהח''כים והשרים צריכים לקצץ מעט משכרם לאור המשבר הכלכלי בעקבות המגיפה?

"אם תהיה החלטה גורפת של כולם זה משהו אחר, אבל כרגע זה נעשה על ידי כמה נציגים באופן פופוליסטי. מה גם שבתפקיד שר יש מאיפה לקצץ בשכר, אבל מהשכר של חבר כנסת אין הרבה איפה לקצץ. אם המטרה היא אכן לעזור לציבור, אז האמת היא שאני מפריש לא מעט מכספי לצרכי צדקה, וזה מרצוני החופשי, בלי להידרש לקיצוצים בשכר".

מה אתה חושב על הסגר בשכונות החרדיות בבית שמש בעקבות מגיפת הקורונה?

"מאוד כאב לי הסגר הזה, שניתן כמעט בלא התראה. מעבר לזה היו הרבה קשיים בסגר, היה אפילו מקרה של אמבולנס שהיה צריך לצאת מהשכונה ולא נתנו לו לצאת ועוד בעיות רבות שנוצרו בשטח והגיעו אליי כחבר ועדת הקורונה. אני הייתי מעדיף את שיטת הפינצטה, להתמקד באלה שנדבקו ואותם צריך להוציא להסגר בבתי מלון ולא להעניש עשרות אלפי תושבים בגלל כמה חולים בודדים. יחד עם זאת, אני חושב שהנהגת העיר עשתה השתדלות להסיר את הסגר ולהקל על התושבים".

האם אתה מתחרט בדיעבד על פנייתך להחרגת המספרות ממגבלות הקורונה?

"האמת היא שזה קשור לסוגיה הלכתית שהתעוררה, בגלל האיסור להסתפר בימי ספירת העומר ולכן ניסיתי לתהות על סוגי פתרונות שיאפשרו תספורת לפני תקופת העומר. אני חושב שניתן היה למצוא פתרונות, נגיד להוציא את המספרות לחללים פתוחים ולקבל לקוחות על פי המגבלות, כפי שאכן עושים כעת. אמנם לבסוף קיבלתי פסק הלכה שכם אם לא יתירו את התספורות עד ערב החג, ע''פ ההלכה מותר יהיה להסתפר בעומר, כדין אדם היוצא מבית האסורים, ואז הבנתי שאין צורך ללכת עד הסוף ולהאבק בעניין זה. אגב, בוועדת הקורונה העליתי זוויות נוספות של קשיים שקיימים לאור ההלכה שחייבים להתייחס גם אליהם, כמו למשל החלאקה של ילדי ישראל בל''ג בעומר, בתי הכנסת בבתי הסוהר , שמירת תורים רפואיים שהוזמנו קודם הקורונה שלא יצטרכו להמתין לתור חדש ועוד".

האם לדעתך יש הצדקה לתחושות של רבים מהציבור הלא חרדי בבית שמש של הדרה וקיפוח ורצון לדחוק אותם מחוץ לעיר במשך תקופת כהונתך בעירייה?

"אם היו תחושות כאלו אצל מישהו בעיר, אין שום הצדקה לכך. קח למשל את נושא הדיור לאוכלוסיה הכללית בבית שמש: אני התמקדתי בקונספט של פינוי בינוי בתוך בית שמש הוותיקה, מתוך הבנה שהתושבים של בית שמש הוותיקה יעדיפו לגור קרוב לבני משפחתם. כך האמנתי ובהתאם לכך פעלתי. לעומת זאת, השכונות החדשות והמרוחקות יותר, כמו רמות בית שמש, פחות מושכות אליהן תושבים מבית שמש הוותיקה ולכן הן מותאמות יותר לאוכלוסיות שמגיעות ברובן מחוץ לעיר, כמו האוכלוסייה החרדית או הדתית לאומית, כפי שראינו בשכונת המשקפיים וברמה א', בהן גרים לא מעט דתיים לאומיים.  בנוגע לרמה ג', אני חושב שלא ניתן היה לחלק את השכונה לפי אוכלוסיות וכוחות השוק הם שקבעו בסוף. לגבי נווה שמיר, ייעדנו את השכונה עבור הציבור הכללי והדתי לאומי ובהתאם לכך עשינו קמפיין גדול לפני מספר שנים. אין לי מושג כמה חילונים יגיעו לשכונה, אני לא אופתע אם יגיעו לנווה שמיר הרבה דתיים לאומיים".

בחזון העתידי שלך, מהו הצביון הנכון לעיר בית שמש? 

"אני חושב שירושלים היא המודל הנכון לבית שמש, כאשר למעט האוכלוסייה הערבית, יש בבית שמש את כל הקבוצות שחיות בירושלים, ובקצרה: עיר עם אוכלוסיה מעורבת תוך כיבוד מסורת ומורשת ישראל. כפי שבית שמש לעולם לא תהיה תל אביב, כך היא לעולם לא תהיה בני ברק". 

האם לדעתך שר השיכון הנכנס עשוי לייעד את בית שמש כפיתרון אולטימטיבי לדיור עבור האוכלוסייה החרדית?

"ראשית, כמובן שהוא ישקיע גם בציבור החרדי שמצוקת הדיור היא סוגיה בוערת עבורו, אבל מי שמכיר מקרוב את השר הרב ליצמן, יודע שהוא דואג לכל המגזרים והייתי עד לכך בעשיה הציבורית. מעבר לכך, אני לא חושב שבית שמש היא היעד שלו כפיתרון מקיף למצוקת הדיור החרדית והאמת אני גם לא חושב שזה אפשרי מבחינה מעשית: למיטב ידיעתי, רוב עתודות הבניה בבית שמש כבר נוצלו, אלא אם כן ועדת חקירת גבולות תעניק שטחים נוספים לדיור על חשבון מטה יהודה, אבל מנסיוני זהו נושא מסובך ותהליך ארוך מאוד. בעבר קיבלנו שטחים על חשבון מטה יהודה, אבל זה יועד בעיקר לשטחי תעשייה ומסחר ולא למגורים. לדעתי השר ליצמן ינסה לבנות יישובים חדשים עבור הציבור החרדי, ובטווח המיידי בכל עיר שיש בה תנופת בניה, הוא ידרוש שכעשרה אחוזים מהדירות יוקצו עבור הציבור החרדי ולזה אין קשר דווקא לבית שמש".

לסיום, בהנחה שיום אחד זה יהיה ריאלי, איזה שר היית רוצה להיות?

"נושא זה נתון קודם כל להחלטת יו''ר התנועה ומועצת חכמי בתורה ואני מניח שיש מועמדים טובים וקודמים לי, אך בהנחה שיום יבוא ונושא זה יעלה על שולחנם של מועצת חכמי התורה, כמובן שאעדיף לקבל תיק חברתי, יותר מאשר תיק כלכלי. לדוגמה, הייתי שמח לקבל תפקיד באחד מהתחומים הבאים: רווחה, קליטה ובריאות. אלה נושאים שמחברים אותי לצור מחצבתי שזה הציבור הרחב, עמך ישראל בפריפריה, על קשייו ובעיותיו. אני מאמין שזה יקרה יום אחד בעז''ה, מבחינתי זו לא שאלה של אם אלא מתי…"

מילת סיום:

לסיום, אני מאחל להנהגה המקומית של בית שמש, לראש העיר, לסגניה, לחברי מועצת העיר, לעובדי העירייה שאני כה אוהב ומתגעגע אליהם, שיצליחו להוביל לתנופה אדירה לעיר העתיד בית שמש".