האם העלאת קצבת הנכות לילד מצדיקה דרישה להפחתת דמי מזונות? בסוגיה זו בדיוק דן לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

האישה מפעילה עסק עצמאי קטן, ומגדלת את ילדי בני הזוג, וביניהם ילדה נכה. לדבריה, זוכה האישה להכנסה הנמוכה פי 4 משכרו של האב, ונושאת ברוב נטל גידול הילדים – עקב מקצועו של הגבר המחייב היעדרויות ארוכות מהארץ.

הילדה, הנושאת מחלה גנטית, הוכרה עם לידתה כבעלת נכות זמנית מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) בשיעור של 100%– ולגמלה חודשית בסך כ-2,400 שקלים. במסגרת הסכם הגירושין ביניהם נקבע שהגבר ישלם לאשתו לשעבר כ-13 אלף שקלים בחודש – הכוללים דמי מזונות והשתתפות בשכר הדירה. בנוסף, נקבע כי הגבר יישא בכל ההוצאות הרפואיות של בתו הנכה, בניכוי גמלת הנכות אותה היא מקבלת מהמל"ל – קצבה אשר תועבר במלואה לאישה.

בשנת 2018 קבעה ועדה הרפואית במל"ל כי הילדה סובלת מנכות סומטית קשה בשיעור של 188%. עקב כך הוגדלה קצבתה לכ-4,700 שקל בחודש. כמו כן העביר המל"ל לאישה סכום חד פעמי בסך של כ-34 אלף שקלים – המגלם את הפרשי גמלה לאחור להם זכאית הילדה. בנוסף, חוזר מנהל הרפואה קובע כי כל בעל נכות סומאטית זכאי לטיפולים פרא רפואיים ללא עלות וללא הגבלה – ועל כן, מעת הגדרת הילדה ככזו – לא תישא המשפחה בעלויות טיפולים אלה.

עקב השינויים הללו ביקש הגבר להפחית את סכום המזונות החודשי אותו הוא משלם בגובה עליית הקצבה, הפחתה לה התנגדה האישה. גישור שנערך בין הצדדים, במסגרת הליך ליישוב סכסוך - נחל כישלון, והגבר הגיש תביעה נגד האישה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, באמצעות עו"ד סיון כהן.

במסגרת התביעה, ביקשה עו"ד כהן מבית המשפט להורות לאם להפקיד בקופת בית המשפט 2,200 שקלים בכל חודש, ההפרש בין הקצבאות, מייד עם תחילת ההליך,  – על מנת שכספים אלה יועברו לאב במידה ויתברר כי טענותיו מוצדקות. לדברי עו"ד כהן, הפקדה זו מתבקשת, כנגד הטענה שאין להורות על החזרת מזונות שכבר נאכלו.

כבוד השופטת סיגלית אופק סירבה לבקשה זו, אך קבעה כי אם יימצא כי טענותיו של הגבר מוצדקות, היא תורה על החזרת כלל הכספים ששולמו על ידו בעודף - מעת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ועד למתן פסק הדין.

האישה, שהתנגדה להפחתת המזונות, טענה כי הסכם הגירושין קובע מפורשות שלא ניתן יהיה לבקש עדכון מזונות בעתיד – ועל כן נגועה בקשת הגבר בחוסר תום לב. כמו כן, טענה האישה, כי בעלה לשעבר נהנה מהכנסה הגבוהה פי  ארבעה מהכנסתה, ושעיקר נטל גידול הילדים נופל על כתפיה – ועל כן לא יהיה זה צודק להורות על הפחתת המזונות בהם הוא חייב.

אך לבקשת בית המשפט, התקשתה האישה להציג ראיות להוצאות רפואיות חריגות מעבר ל-2,000 שקלים בחודש. לשאלת השופטת אופק, מה עשתה האישה ב-34 אלף השקלים שהועברו לה ע"י המל"ל – השיבה האישה כי הפקידה אותם בתוכנית חיסכון.

בפסק דינה דחתה השופטת אופק מכל וכל את טענות האישה, וקבעה כי בהסכם הגירושין נכתב שהגבר יישא בהוצאות הרפואיות החריגות של הילדה לאחר קיזוז וניכוי קצבת הנכות שלה, ועל כן הצדדים כן הותירו פתח לשינוי הסכם המזונות.

"התביעה אינה נגועה בחוסר תום לב, שהרי כלל יסודי הוא שהזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מצרכי הקטינה" קבעה השופטת אופק. "ליכולתם הכלכלית של הצדדים אין כל רלוונטיות, שכן התובע לא ביסס את עילת התביעה על עניין זה".

לאור כל זאת קבעה השופטת אופק כי תביעת הגבר מתקבלת, והמזונות יופחתו ב-2,200 שקלים בחודש – וזאת ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך – לפני כשנתיים בדיוק – ועד למועד מתן פסק הדין. "ככל שיחול שינוי במצב, קבעה השופטת אופק "ישוב החיוב המקורי על כנו."

ההחזר בו חויבה האישה, העומד על עשרות אלפי שקלים, ייגרע מדמי המזונות בהם חייב הגבר בסך של כ-500 שקלים לחודש עד להשבת מלוא הכספים. בנוסף הושתו על האישה הוצאות משפט בסך 3,500 שקלים.

"לא בכל יום חושף בית המשפט התנהלות חסרת תום לב של אישה הנהנית מאלפי שקלים מזונות בחודש שאין היא זכאית להם" אומרת עו"ד סיון כהן שייצגה את הגבר. "היות ושופטים ממעטים להורות על החזרת דמי מזונות ששולמו בעודף – מדובר בפסיקה אמיצה ונדירה".

עו"ד סיון כהן https://www.sivanc-law.co.il/  עוסקת רבות בתחום המעמד האישי ודיני משפחה, והרבתה לעסוק בשנים האחרונות בייצוג מתגרשים ומתגרשות בדיוני משמורת, חלוקת רכוש, מזונות והסכמי גירושין, בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים.