"ויתייצבו בתחתית ההר" (שמות, י"ט, 17), כך מתוארים בני ישראל כשהם ממתינים ומתכוננים למתן תורה.

מפסוק זה דרשו חז"ל "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית" (שבת פט.).

הראשונים התקשו, מדוע הוצרך הקדוש ברוך הוא לכפות על בני ישראל את ההר כגיגית?, הרי כל העם קרא בקול אחד "נעשה ונשמע" (שמות, כ"ד, 7)?

אמר הדמו"ר מגור, בעל 'חידושי הרי"ם" זצ"ל (מדי שבת בשבתו, רפשת יתרו, עמ' קנ"ט), על דרך המוסר: בשעה ששמעו את הדיברות "לא תרצח" ו"לא תגנוב", משכו היהודים בכתפיהם והביטו זה בזה בתמיהה. למדנים שאלו את עצמם: האם לשם כך הביאנו משה לכאן? חשבנו לשמוע חידושים ופלפולים. לנו אומרים "לא תגנוב"? לנו?

מיד נכפה עליהם ההר כגיגית ומשה קרא בקול גדול: הדברים אמורים גם לכם! כי בתוך תוכו של כל אחד טמון קצת מיצר הגנבה, גם מיצר הרציחה, ומיצר החימוד, עמוק עמוק תמצאוהו. הדיברות שאתם שומעים יעקרו כל מחשבה דקה של גנבה הטמונה במעמקי הלב.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ע', סיון תשע"ג, עמ' 65.

סרטון קצר לחג מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך