צעיר (28) שהתגייס לצה"ל בפרופיל 97 ושירת כלוחם קרבי וכנגד תחמושת ולוגיסטיקה בשירות קבע – החל סובל מכאבי גב קשים כתוצאה מהרמה אינטנסיבית של חימוש במשקל 30-70 ק"ג ללא אמצעי עזר – במהלך מבצע 'עמוד ענן' ובסיומו. הרופאים אבחנו בגבו בלטי דיסק והמליצו לו לעבור ניתוח אשר לא שיפר את מצבו, אך בעקבותיו הורד הפרופיל הצבאי שלו – והוא שוחרר משירות קבע.

בשנת 2014 הגיש הצעיר לקצין התגמולים במשרד הביטחון בקשה להכיר בו כנכה צה"ל – אך במשרד הביטחון דחו את תביעתו בנימוק שלא הוכח קשר בין שירותו הצבאי לבין נכותו. בצר לו פנה הצעיר אל עורכי הדין דוד פייל ואיתן פרגו ממשרד עורכי הדין דוד פייל ושות', אשר הגישו בשמו ערעור לבית משפט השלום בחיפה, המשמש כערכאת ערעור על החלטות קצין התגמולים במשרד הביטחון.

עקב הגשת חוות דעת סותרות על ידי הצדדים, מינה בית המשפט את פרופ' חיים צינמן, מומחה לכירורגיה אורתופדית כמומחה מטעמו, בשאלת הקשר הסיבתי בין שירותו של המערער לבין מצבו הרפואי. בחוות דעתו קבע פרופ' צינמן כי המערער סובל מנכות צמיתה של 10%, הנובעת מתנאי שירותו הצבאי.

בקשת משרד הביטחון להעדיף את חוות המומחה מטעמו על פני חוות דעתו של פרופ' צינמן נדחתה. הרכב השופטים, בראשותה של כב' השופטת כאמלה ג'דעון קבע כי דברי המערער נתמכו בעדותו של פרופ' צינמן, בה צוין כי המערער אמנם נחבל בגבו במהלך שירותו הסדיר, אך אז לא נמצאו אצלו חסרים נוירולוגיים או ממצאים פתולוגיים. גם את טענת משרד הביטחון - לפיה עפ"י הספרות הרפואית המקובלת, המאמצים והעומסים שאליהם נחשף המערער במהלך שירותו בקבע לא יכולים לגרום לשינויים המבניים שהתגלו אצלו, שמקורם בתחלואה ניוונית - לא קיבל ביהמ"ש.

"פרופ' צינמן העיד, כי המאמרים שאליהם הפנה מומחה מטעם משרד הביטחון בחוות דעתו אינם מייצגים את הדעה הרפואית הרווחת, וכי קיימים מאמרים רפואיים רבים המצביעים על קיומו של קשר סיבתי בין הרמת משאות כבדים לבין תחלואה בעמוד שדרה", קבעו השופטים. "עדותו של פרופ' צינמן בפנינו הייתה עניינית ומשכנעת, ולא שוכנענו בקיומה של סיבה בולטת לעין המצדיקה סטייה מהמסקנות שפורטו בחוות דעתו".

עוד קבעו השופטים, כי גרסתו של המערער לעניין תנאי שירותו הצבאי - לרבות הרמת משקלים כבדים ללא אמצעי עזר - לא הופרכה על ידי משרד הביטחון, ואף נתמכה במכתבים שנכתבו על ידי מפקדיו וחבריו לשירות. בהתאם לכך קבע הרכב השופטים, כי קיים קשר סיבתי בין הכאבים וההגבלה בגב התחתון שמהם סובל המערער לבין תנאי שירותו – ויש לקבל את ערעורו, ובהתאם לכך להכיר בו כנכה צה"ל. עוד הוטל על משרד הביטחון לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.

לדברי עוה"ד פייל ופרגו, משרד הביטחון לא נוהג להכיר בבעיות גב כנכות משירות, חרף הרמת משאות כבדים במהלך השירות, למרות שבמקרים רבים קיים קשר ודאי בין השניים. לדבריהם, החלטת בית המשפט שהכיר בצעיר כנכה משירות יכולה לשמש כתקדים חשוב שיאפשר לצעירים רבים הסובלים מכאבי גב להגיש תביעות להכרה כנכי צה"ל. לדברי עו"ד פייל ופרגו, אם יוחמר מצב גבו של הצעיר במהלך השנים, הוא רשאי לפנות שוב למשרד הביטחון ולבקש להגדיל את אחוזי הנכות מהם הוא סובל – ובהתאם את תגמוליו.

פסק הדין, שהפך את החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון, ניתן בימים אלה בבית משפט השלום בחיפה.

משרד עו"ד דוד פייל (בתמונה; צילום: רן כליף) ושות' http://www.df-law.co.il  מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים.