היא הייתה המלכה האחרונה בשושלת, ותככנותה המינית הביאה למפלתה, אך 2050 שנה אחרי מותה היא עדיין מהווה סמל ליופי ולזוהר. ידוע כי ניהלה פרשיות אהבים עם יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס - שני המצביאים החשובים באותה התקופה, היא נישאה לשניים מאחיה והביאה למות אחותה וכמובן איך לא, טוענים כי נהגה לרחוץ את גופה בחלב ובכך שמרה על עורה משיי וחלק.

לא פלא כי המיתוס על אמבטיות החלב החמוץ (חומצה לקטית) של קליאופטרה הוא זה, שבזכותו כיכב החלב גם בדורות הבאים - אך למעשה כשבוחנים את הנושא לעומקו מתברר כי החלב שולב כרכיב בתחום הטיפוח הרבה קודם לכן.

מתכון להסרת קמטים בן 3,600 שנה שהתגלה במצרים, מצביע על כך שכ-1550 שנה טרם לידתה של קליאופטרה כבר שימש החלב כרכיב מפתח, לו נוספו קטורת כתושה, שעווה, שמן טרי וגרגירי ברושים. את העיסה הזאת נדרשו למשוח על הפנים במשך שישה ימים. בנוסף, אותה התקופה וחרף שכיחות השימוש בפאות, המליצו ספּרי האריסטוקרטיה המצרית על משחה שהכילה חלב ומור ועוצבה כחרוט, שקישט את ראשיהם של האורחים באירועים חברתיים כמענה לנשירת שיער. כשנקפו השעות וגבר חום הלפידים, נמסו החרוטים הארומטיים, נספגו בשיער, נטפו על הפנים והדיפו ניחוחות נעימים.

גם ברומא הביזנטית, נשות הקיסרים נהגו למשוח את גופן בחלב, על מנת לשוות לו מראה רך, צחור ובוהק יותר, כשהבולטת מבניהן הייתה פופיאה - אשתו של הקיסר ניירון, אשר הצליחה לקבל רשות לקחת עימה 40 אתונות לאחר שהוגלתה מרומא, רק בכדי שתוכל להמשיך במנהגה לרחוץ באמבט חלב.

עם זאת יצוין, כי אמבטיות החלב הרבה פחות פופולאריות בעת המודרנית, ובימינו, תוצרי החלב הרבה יותר שכיחים כרכיבים המשולבים בתוך מוצרי טיפוח ובהיבט הזה החלב הקוסמטי מתלבש בול על חג השבועות.

החלב, עשיר בחומצה לקטית (חומצת חלב) ששייכת למשפחת החומצות האלפא הידרוקסיות (AHA) והיא עצמה מהווה חלק ממרכיבי ה- NMF מחסום העור. מקור שמה של החומצה הזאת הוא מלטינית (Lac = חלב) והיא התגלתה לראשונה על ידי הכימאי השוודי קרל וילהלם שלה בחלב ב-1780, והיה זה הכימאי בן ארצו ינס יקוב ברצליוס, שגילה לראשונה ב-1808 שהיא נוצרת בשרירים בשעת מאמץ. לואי פסטר גילה ב-1856 שחיידקים המצויים בחלב (Lactobacillus) הופכים את סוכר החלב לקטוז, לחומצה לקטית בתהליך התסיסה ולכן היא מכונה גם חומצת חלב.

כשכבת ההגנה המרכזית, העור שלנו זקוק לחומר פעיל על מנת לעבור תהליך של התחדשות ובהיבט זה החומצה הלקטית היא חומר עוצמתי שעובד טוב במיוחד בתהליך של קילוף כימי כמו פילינג.

החומצה הלקטית מסייעת לפורר את הדבק הבין תאי ובכך להפריד בין התאים ולשחרר (להשיל) את התאים המתים, כמו גם לעודד בנייה של תאי עור חדשים. פעולת הקילוף הזו מומלצת במגוון מקרים – צלקות כתוצאה מאקנה וגם כטיפול בכתמי גיל.

בנוסף, בהיותה כאמור חלק ממרכיבי מחסום העור מגבירה החומצה הלקטית את יכולת העור לשמר מים בשכבה הקרנית, לשפר את מרקמו וגמישותו ובכך תורמת ללחלוחו ולכן בקוסמטיקה היא נחשבת כרכיב אידיאלי לרענון מרקם העור.

 

שביל החלב

"הרכיבים הלקטיים בחלב מסייעים לשמור על מרקם העור ואף מטשטשים קמטוטים עדינים מאד", מציינת סיניה ליזרוביץ', המדריכה הראשית במותג 'שיק' תמרוקים ומוסיפה: "אין ספק כי מוצרי טיפוח הגוף והפנים המכילים חומצה לקטית יוצרים פעולת רענון לעור ומתאימים לשימוש בכל גיל".

ענת בקר, קוסמטיקאית ובעלת 'הברבור – המרכז לקוסמטיקה מדעית', מחדדת כי החומצה הלקטית, המיוצרת בתסיסה על ידי חיידקים המצויים בלקטוז (סוכר החלב), נחשבת כיום לאחד המרכיבים היעילים בשימוש הקוסמטיקה לחידוש ולהצערת העור. לדבריה, "הטיפול בחומצות אלו מאפשר להגיע לתוצאות נהדרות הן בחידוש העור, אך בעיקר בטיפול בנזקי פוטו-אייג'ינג: הפחתת קמטים וקמטוטים, הבהרת פיגמנטציה ושיפור ניכר במרקם העור שניזוק מהשמש. החומצה הלקטית מתאימה במיוחד לבעלי עור יבש ורגיש, בעיקר משום שהיא נחשבת לאחד מגורמי הלחות הטבעיים ופועלת להעלאת רמת הלחות בעור. בנוסף, ידוע כי החיידקים הלקטיים, הפועלים להתססת החלב הם אחד הזנים המוכרים של החיידקים הפרוביוטיים, החיים ופועלים באופן טבעי במערכת העיכול שלנו ועוזרים למנוע מחלות, ומחקרים הצביעו שהחיידקים הפרוביוטיים מסוג לקטובצילוס מהווים טיפול יעיל באקנה ובאטופיק דרמטיטיס, מסייעים להגן על העור מפני חיידקים וזיהומים, ואף תורמים לחידוש ולעידון מראה העור ומרקמו".

"מלבד החלב, החומצה לקטית קיימת גם ברוטב סויה, בלחם מחמצת, בחמוצים, ביין, בסוכריות ובמשקאות קלים. לרוב כשמדובר בחומצה לקטית לשימוש קוסמטי, היא מופקת כאמור ממי גבינה, אולם ניתן בהחלט להפיקה גם מקמח תירס, מתפוחי אדמה וממולסה וגם באופן סינתטי. רוב היצרנים אמנם אינם מציינים את מקור החומצה הלקטית, אבל יצרנים שמוצריהם טבעונים מציינים באופן כללי, שהחומצה הלקטית מופקת ממקור צמחי", מציין גל אלטמן, המדריך הראשי בחברת 'חלאבין' ומוסיף "ידוע כי פעילות החומצה הלקטית במריחה על העור היא ביכולתה להמריץ את קילוף התאים המתים בשכבה הקרנית (שכבת העור החיצונית ביותר), על ידי צימוד ונטרול יוני הסידן המצויים בחיבורים שבין התאים האלה. הפחתת ריכוז יוני הסידן גורמת להתרופפות הקשרים בין התאים ומאפשרת את קילופם, והתוצאה היא השלת העור העמום והמחוספס ועידוד התחדשות התאים".

אך מסתבר שתוצרי החלב נחוצים לא רק לעור הפנים והגוף. חני אטיאס, המדריכה הראשית במותג הלק האמריקאי 'ORLY' מדגישה, כי הסידן, אחד ממרכיביו הבולטים של החלב נחוץ גם לחיזוק ולהגנת הציפורן. לדבריה, "תופעה של ציפורניים שבירות, פריכות וחלשות מאפיינות העדר סידן בגוף וכל מי שסובל מציפורניים חלשות ותר אחר טיפול ממוקד בחיזוק הציפורן מומלץ לו להסתייע בתכשירים המבוססים על ריכוזיות גבוהה של סידן שתכליתם להזין את מיטת הציפורן באופן ישיר ולעודד צמיחת ציפורניים בריאות".

ולסיום, נציין כי לא רק ספרי מצרים העתיקה סבורים כי בכוחו של החלב לחולל נפלאות לשיערכם. מסתבר שמעצבי שיער רבים סבורים ששיער בריא וחלק מתחיל עם חלב טרי. החלב לטענתם מסוגל לספק נפח לשיער ולגרום לו להיראות מבריק יותר מאשר אי פעם.

השימוש במרכיבי החלב כגון ויטמינים, ננו-קראטין וננו-פולימרים מתקן ומחייה את השיער בזמן הטיפול והופך אותו לעמיד בפני לחות. החלב משחרר חומצות אמינו, חומצות שומן, וויטמינים המשפרים את מראהו, ועוטפים את סיב השערה ומשמרים את הלחות הטבעית בו, וכן מעשירים אותו ומקנים לו מראה רענן ובריא, מהשורש ועד הקצה.

אולם מנגד יש מי שסבור כי לשיער בריא ומטופח אין כל צורך בשימוש חלב מהחי. חווי פילוסוף, המנהלת המקצועית של מותג הפרימיום הצרפתי 'פיטו פריז', מבארת: "החלב הצמחי מסוגל אף הוא לספק ולהקפיץ את השיער ולגרום לו להיראות מבריק יותר מאי פעם. תכשירי פיטו ידועים כבעלי רכיבים טבעיים צמחיים בלבד, ומסיבה זאת המותג עושה שימוש במרכיבי חלב חלופיים (חלב סויה חלב קוקוס וכד’). ויטמינים, קראטין מן הטבע ופולימרים טבעיים ה'מתקנים' את מבנה השערה הפגום, מחיים את השיער, מחזירים  לחות שאבדה ומעניקים לו מראה מטופח".