מאת: חבר מועצת העיר משה שטרית

זעקת הקוזק הנגזל שנשמעת מגרונו של ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול סביב פרשת המחטף בביה"ס "שפות ותרבויות" מעוררת חיוך ציני אצל כל מי שמכיר את האדם ופועלו. אין צל של ספק שהתלמידים החרדים בבית שמש סובלים מתנאים לא טובים, מספר מועט של כיתות לימוד וטיפול קלוקל. ואין צל של ספק שהאחראים הבלעדיים לכך הם נבחרי הציבור החרדים, שהוסיפו חטא על פשע ובחרו להשתמש בילדות ככלי בלוח המשחק שלהם. 


בית שמש של השנים האחרונות נמצאת בתנופת בנייה חסרת תקדים תחת ניהולו של חבר המועצה ויו"ר הוועדה העירונית לתכנון ובניה משה מונטג, שותפו של אבוטבול. השניים מבקשים ליישב עשרות אלפי משפחות חרדיות ברמות בית שמש ובכך לקבוע רוב חרדי בעיר. פעילות דורסנית זו פוגעת לא רק באיזון הדמוגרפי ובזכויותיהם של עשרות אלפי המשפחות הציוניות שלא בחרו להתגורר בעיר חרדית, אלא גם בזכויותיהם של התלמידים החרדים. 

בשש השנים האחרונות בהם מילאו הצמד אבוטבול את מונטג תפקידים אלו, הם נכשלו פעם אחר פעם בצמצום משמעותי של מספר כיתות הלימוד החסרות. אם יש מחסור חמור בכיתות, מדוע הם לא נזעקים לטפל קודם כל בבעיה זו? מדוע לרוץ ולבנות שכונות חדשות כשהדבר שהכי נצרך בבית שמש הוא בכלל כיתות לימוד? כיום מחכות במשרד החינוך הרשאות בנייה לכ100 כיתות לימוד בבית שמש. 100 כיתות שהיו יכולות להקל משמעותית על מצוקת התלמידים החרדים. חלק מההרשאות ממתינות שנים לטיפול. 

מדוע ראש העיר לא מקדם את בנייתם בכל הכוח, כפי שקידם את בניית חומת ההפרדה בבית הספר בליל ה1 בספטמבר? הדעות בנושא זה חלוקות. חלק מאשימים את העסקנים החרדים המנהלים מאבק על הכיתות, אחרים תולים את האשמה בניהולו הכושל של אבוטבול. אני חושב שיש גם תשובה שלישית לשאלה זו. עם כל הצער, בעיה זו לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של הקואליציה החרדית. גולת הכותרת של הקדנציה הראשונה של אבוטבול היא בניית שכונת רמת בית שמש ג' על אלפי יחידות הדיור שלה. תכנון נכון של שכונה זו יכול היה להשלים את פער הכיתות. לא רק שאבוטבול ומונטג לא מצאו לנכון לפתור את הבעיה בהזדמנות זו, רבים חושבים שמוסדות הלימוד הנבנים היום לא יספיקו לכלל התושבים בשכונה, מה שיחריף את המצב הקשה בלאו הכי. האם גם אם אז יואשמו החילונים? 

מעבר להזדמנות שפוספסה ברמת בית שמש ג', כשמנתחים את הנתונים מבינים עד כמה ניסיון המחטף לא היה פותר כלל את הבעיה הקיימת. בבית שמש חסרות 400 כיתות, באגף שנלקח יש פחות מעשר כיתות. צריכים לפחות עוד 40 מחטפים כדי לפתור את הבעיה. אז מדוע בכל זאת אבוטבול מתעקש להתמקד בבית הספר המדובר? מכיוון שכך הוא מסיר עצמו מאחריות למחסור בכיתות. מדובר בפעולת הסחה, שידור חוזר למה שנעשה בבחירות האחרונות עת קמפיין המפלגות החרדיות לווה בהפחדות ובמודעות שנאה מפני חילון תוך כדי השכחת המחדלים החמורים שהתגלו בעיר. 

הנוסחה פשוטה: אבוטבול מבעיר מחדש את מדורת השנאה הדתית; מקבל גיבוי מהמפלגות החרדיות הארציות; מצטייר בציבור החרדי כמנהיג המאבק נגד הציונים; ומגלגל את הבעיה לעתיד. לאחר שייכשל בניסיונו לחלק את בית הספר וכשנציגי מוסדות חרדים יפנו אליו שוב ויבקשו כיתות לימוד, יסביר להם ראש העיר החרדי ש"יש עתיד" והציונים מנעו מהם את הכיתות. הוא נותר זכאי, הם נותרו ללא כיתות. 

מחלוקת "שפות ותרבויות" היא רק ענף בעץ השנאה אותו מטפחות המפלגות החרדיות בבית שמש. בפעולות הסחה מתוחכמות, הם מסיתים כל פעם את הציבור שלהם ומפנים את האצבע המאשימה אלינו, כדי להשכיח את ניהולם הכושל. ניסינו בבחירות האחרונות לשכנע את החרדים בעיר שמגיע להם הנהגה טובה יותר, אך הם החליטו ברובם הגדול לשמוע בעצת הרבנים ולהצביע שוב לאבוטבול. 

תושבי בית שמש הלא חרדים מבינים שהמצב הקיים לא יכול להימשך, היום המאבק הוא סביב "שפות ותרבויות", מחר נצטרך למחות כנגד תקיפת נשים שנקלעו לשכונות חרדיות ומחרתיים תתוכנן עוד שכונה לחרדים בלבד. זה חייב להיפסק. מצד אחד אנו רוצים להמשיך ולחיות כאן, אבל מצד שני הנהגת הציבור החרדי עושה הכול כדי שנעזוב. 

על רקע זה בחודשים האחרונים צוברת תאוצה התכנית להפרדת רשויות. אני האמנתי שזה הפתרון היחיד כבר לפני מספר שנים, היום אני יכול לומר שרוב מוחץ מקרב הציבור הציוני בבית שמש מחזיק בדעות דומות, כשלא מעט נבחרי ציבור בכנסת מסכימים אתנו שאין פתרון ריאלי אחר. תחולק בית שמש לפי שכונות: האוכלוסייה הציונית מתגוררת בעיקר בצפון, האוכלוסייה החרדית מתגוררת בעיקר במזרח ובדרום, תוקם ראשות נפרדת, יחולקו המשאבים, וכך המאבק המיותר והמסוכן הזה ייפסק. נוכל לשקם את עירנו האהובה, החרדים יוכלו לנהל את אורחות חייהם ויבחרו את מנהיגיהם לפי ראות עיניהם וללא כל התערבות שלנו, ובא לציון גואל. 

כל הצעה או פתרון אחר הם בחזקת דחיית הקץ, ורק ינציחו את הסכסוך והשיח הקיצוני הקיים כאן.

(הטור פורסם באתר מעריב)