החטיבה לתכנון מדיני, גוף החשיבה והתכנון האסטרטגי במשרד החוץ, ביצע הערכת מצב אסטרטגית מקיפה לאור מגפת הקורונה והעלה את מסקנותיו לעתיד קודר שלילי ומאכזב. העולם יצעד למשבר כלכלי שיזכיר בממדיו את השפל הגדול של תחילת שנות השלושים במאה הקודמת, סין תתחזק, משטרים ייפלו, מגפות נוספות יתפרצו ועולם דיגיטלי ישלוט בכול.
יש בתחזית הקודרת הזו גם גורם חיובי: מדינת ישראל עשויה לחזק את מעמדה וקשריה המדיניים והכלכליים בעידן הפוסט-קורונה. בישראל טמונה היכולת להיות מדינה מוצלחת יותר מכל מדינה אחרת, זה נכון. שנהיה מעצמה רוחנית. נקודה של שפיות. אי של יחסי-אנוש בריאים בים גועש של תחרות והשמדה עצמית. דוגמה למופת.
הניצוץ הרוחני של דאגה לזולת כבר טבוע בנו עמוק, כמו שכתוב במקורות ישראל. זה הגורל שדבק באבות אבותינו, מאז שאברהם עלה על עקבות חוקי הטבע שמקיימים את העולם, עת גילה את האינטגרציה שפועלת בטבע ואת הדרך להיכנס איתה להתקשרות ולהשתוות. החיבור האנושי, הערבות ההדדית, הסולידריות הישראלית – הם החוליה החסרה בין אומות העולם לבין הטבע ההרמוני. 
אם לכיוון כזה נבחר ללכת כחברה, כעם וכמדינה, נרוויח בגדול והעולם ייהנה שבעתיים. ישראל צריכה לתת המחשה של קרבת רוח וחיבור מעל כל ההבדלים, ויש לנו הרבה הבדלים להתאמן עליהם. היא נולדה להיות ארץ שבה כולם מדברים רק על חיבור, על כך שהחיבור לבדו יכול להצמיח משפחות טובות, להציל כל אדם ואדם מצרת הפירוד שמביאה עלינו כל כך הרבה אסונות, מלחמות, כישלונות.
נדרשת מאיתנו תנועה קלה שתתחיל לגלגל תהליכים כבדי משקל. נטייה דקה למרכז החיבור שתיצור אדוות של שינוי. חשבונות כביכול פעוטים וחיוורים, כמו דאגה ושיתוף פעולה, כלכלה שלוקחת בחשבון את כל חלקי העם, יחסי אנוש נכונים בין עובדים למעבידים – אבל התוצאות יהיו מיידיות ומדהימות. העולם עוד יעמוד בפה פעור ויגיד, "איך הישראלים האלה עושים זאת לכל הרוחות"?.
אם לא נלך יחד לקראת יצירת קשרים נכונים בינינו, הטבע בדרכו יניע אותנו בלחצים קשים, יילד אותנו בחבלי לידה כואבים. לכן בואו נשבור את הראש ואת הלב איך ליישם את הרעיון במקצת בינינו, ונעביר את תרופת החיבור לעולם. זו העבודה שלנו, של כל אחד ואחת מאיתנו, ואין יותר במה להעסיק את הלב. 
בואו נחשוב יחד איך כולנו מבריאים את העולם ומקרבים אותו לידיעת מחשבת הטבע, ועם המחשבה הזאת בראש אפשר להתחיל לחייך.