- שם: קטי (קטרין )שטרית
- גיל: 54
- עיסוק:
ראש מטה שר התחבורה והזהירות בדרכים.
- רקע:
תואר ראשון בחינוך, ותואר ראשון בהיסטוריה ומדעי המדינה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני במנהל כספים. הייתי מורה בבית ספר לוי אשכול במשך 10 שנים, וכמנהלת לשכת ראש העיר בית שמש כ- 15 שנה. שתי התקופות היו עבורי בית הספר של החיים. כמורה לחנך ילדים ולעצב את אישיותם זה הסיפוק הגדול ביותר בחיים, וכמנהלת לשכה בעבודה מיוחדת, פורה עם עשיה מדהימה בכל יום מחדש.
- מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר?
שותה קפה, לעיתי אפילו 2 כוסות, עוברת על העיתונים ועל הלקט של "יפעת" - כל הכתבות בנושא תחבורה.
- מהו הזיכרון הכי חזק שלך מבית שמש?
רצח הבנות בנהריים הינו זיכרון טראומתי שלא אשכח כל חיי. יום שבו ראש העיר דאז דני וקנין וצוות הלשכה, היינו אמורים לסייר בבאר שבע, כולם היו ברכב, התכוננתי לנעול את הדלת, לפתע הטלפון צלצל התלבטתי אם לנעול או לענות, החלטתי לענות, על הקו היה מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך מר יעקב כהן, שביקש בדחיפות את ראש העיר, בקול רועד הוא סיפר לי שקרה אסון בצפון עם ילדי בית שמש, רצתי לחניה לקרוא לדני, לאחר שהודיע לדני פתחתי את הדלת, ראיתי את פניו נפולות עם דמעות הוא סיפר לי על גודל האסון, המשפט הראשון שיצא מפיו היה "איך אספר למירי מאירי על הבת (נחמן היה החבר הכי טוב של דני וקנין) האסון, המשפחות, הביקור של מלך ירדן, הינם עבורי האירוע הכי משמעותי.
- מה משמח אותך?
הבעל והילדים או במילים אחרות המשפחה שלי. עבורי הם נשמת חיי ואפי. כל מה שקשור אליהם חשוב לי ומשמח אותי, כל צעד שלהם בחיים חשוב לי יותר מהחיים עצמם.
כל חיי הצנעתי ומנעתי מילדי להיות חשופים לעבודתי הציבורית גידלתי אותם באופן שבו הוריי גידלו אותי, על אהבת המדינה, אהבת האדם, נתינה אין סופית ללא אינטרסים, לשרת את העם והמדינה, ללמוד ולרכוש השכלה ולתרום ככל יכולתך, כל זאת ביחד עם בן זוגי מזה 30 שנה אשר בעלי.
- מה מעציב אותך?
רוע, צביעות, אינטרסים אפלים, מטבעי אני סומכת על אנשים ולא שופטת אותם, כשפונים אליי אני מסייעת רבות, פוגשים אותי אנשים ומודים לי שעזרתי להם ואני אפילו לא זוכרת במה מדובר.. אולם, מעציב אותי שיש אנשים שהרוע משתלט עליהם והצביעות חוגגת, קשה לי כל פעם מחדש להתאכזב..
- מודל לחיקוי?
אבא שלי ז"ל, היה איש טוב כל חייו ועולמו היו אשתו וילדיו. איש פשוט עם לב זהב, תמיד עמד לרשות הרבים, כולם נעזרו בו, תמיד היה חבר בכל הועדות, בכל מקום שנדרש, אף פעם לא התלונן, תמיד נתן ללא תמורה "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.." לפעמים אני חשה שהשיר נכתב עליו.
- מה בית שמש בעבורך?
בית. מקום בו בחרתי לבנות את ביתי ולהקים את משפחתי לכל מקום שאלך תמיד בית שמש תהיה עבורי הבית שלי.
- סובלנות חשובה כי?
ללא סובלנות לא נוכל להמשיך הלאה.
- בית שמש לאן?
הלוואי לימים טובים יותר. לימים בהם נרגיש קיימים ולא דחויים, מקום שקט ופסטורלי, לכותרות טובות ויפות יותר. למצב בו גרנו זה לצד זה ולא למקום בו יגורו זה במקום זה..
- מה המקום / הפינה שאת הכי אוהבת בעיר?
גן הורדים - לאורך השדרה האוויר שם הכי טוב.
- מה את מאחלת לעצמך?
בריאות של משפחתי המצומצמת והמורחבת, כי בריאות הכי חשובה, שנמשיך להיות יחד ובשמחה. שאלמד לסלוח ובעיקר לשכוח, שהטוב ינצח ושיהיו לנו ימים טובים מאלה.
