כיצד להערכתם צריך למתג את העיר בית שמש, מה נדרש להדגיש ומה חייבים לגרוע?



דניאל גולדמן


אינני מומחה במיתוג בכלל ומיתוג ערים בפרט. מן הראוי שפרנסי העיר יתייעצו עם מומחים בעניין לגבי התהליך. מה שאני יכול לומר זה אולי באופן כללי יותר, אבל מקווה שזה רלוונטי לדיון בכל זאת. בעולם השיווק מותג הוא הרבה יותר מלוגו. הוא בא לייצג ערכים של מוצר, שירות, חברה או במקרה שלנו עיר. לא בכדי משתמשים במילה ערך.  תהליך של בניית מותג חייב להיות תוצאה ומחשבה עמוקה של הערכים של אותו מוצר או עיר. התהליך חייב להתחיל בהכרה של המציאות הנוכחית. אמירת אמת,  גם שהיא איננה פשוטה, מביאה אותנו לנקודת ההתחלה. היה ונגלה שאותם ערכים קיימים משקפים את הרצוי אזי תהליך המיתוג פשוט יחסית. חייבים אז למקד את מחשבת המיתוג על בסיס אותם ערכים ולחזק אותם, בתוך העיר ומחוצה לה.
לצערי, היום בית שמש ממותגת לא טוב. גם כלכלית היא גרעונית עם ציון סוציו-אקונומי נמוך. אנחנו בעיקר מופיעים בתקשורת בגלל אירועים שליליים שמדגישים את המפריד ולא את המאחד. בצדק או שלא בצדק מלחמה פוליטית ארצית בין החברה והעולם החרדי נכנסה לשגרת חיינו בבחירות וגם לאחריהם. סיפורי הדרת נשים, אורות בנות, מודעות על חרד"קים ותקיפות חיילים בהחלט משאירים את חותמם על המותג הנוכחי.
מה אם כן אני הייתי רוצה לשדר כלפי חוץ ולא פחות חשוב כלפי פנים? לקחת את אותם ההיבטים של המורכבות החברתית והם אלו שיכולים להיות בסיס למיתוג מחדש. עיר שתיתן מקום לעשייה  המדהימה של התושבים, למצוא את הדרך לבנות שותפות עם כל התושבים הפועלים בתחום העזרה לזולת, ספורט ותרבות. אפילו מיקוד ושימור מנהגי ונוסחי העדות השונות יכול להיות ערך מוסף ענק לבית שמש, עיר עם כל כך הרבה גוונים של זהות יהודית מסורתית יותר ומסורתית פחות.
ברגע שמחליטים על איזה ערכים, נדרש לתרגם את זה ליעדים לטווח ארוך, קובעים פעולות שתואמות את הערכים (עד לרמה של נוהלי עבודה בתוך העיריה ועם שותפים אחרים), קובעים את רמת ההשקעה ויוצאים לדרך. פעולה כזאת חייבת להתקיים תוך ראייה לטווח ארוך. בניית מותג הוא עניין של זמן. שינוי תדמית (גם תדמית עצמית) לוקחת זמן. למותג יש תהליך בניית האמון בו.
אפשר וצריך לחשוב ולכתוב על הנושא. אני אולי העליתי רעיונות שקרובים לליבי, אבל מקובל עליי לגמרי שזו דעת יחיד. אפשר למתג עיר של חינוך למופת, מרכז לחדשנות טכנולוגית ועוד, אבל הייתי נזהר ללכת על ערכים שהם לא אותנטיים לנו כעיר.
כל המילים, והרעיונות שווים רק במידה ומנהיגי העיר מעוניינים לקחת את היוזמה ברצינות ובתהליך עמוק ורציני יכולים להנהיג את העיר למקום חדש וממותג חיובי שיביא גאוות יחידה לכלל האוכלוסיות ויתרום לשדרוג העיר מהמקום שהיא נמצאת בו כרגע.


 

ראובן כהן


לצערנו בית שמש היפה השקטה והעדינה מותגה בשנים אחרות ע"י תושבים כעיר מתחרדת. התקשורת שעד לפני מס' שנים קיומה לא עניינה אותה פרט למקרים חריגים, קפצה על המציאה שהנה יש לה עוד מקום בארץ להתערב לסכסך ולפלג, בלי לחשוב אפילו שנייה על התוצאות. עשתה את עבודתה נאמנה ובהצלחה רבה וזה המצב בו אנו נמצאים היום.
אני בטוח שאף אחד מתושבי העיר הן הוותיקה והן החדשה, שמחים ומאושרים במצב הזה ולדעתי אף תושב לא היה רוצה שנגיע למצב הזה. ברור לי שכולם רוצים לקיים את הפסוק "איש באמונתו יחיה", איש איש ואמונתו ומשפחתו ושלום על ישראל, אבל כיום זה רק בגדר חלום אבל אולי זה עוד יתגשם.
השאלה מה וכיצד לדעתך יש למתג את העיר? לא נראית לי ריאלית במצב הנוכחי, אין מה למתג ואין מה לעשות, הדבר הפשוט הוא לעשות ריסט לשתק את כל המלחמות הכ"כ מיותרות ולשבת סביב שולחן אחד מכל הזרמים ולמצוא את הדרך שכל אחד ימצא בעיר שלנו את הפינה החמה שלו. זה נשמע הזוי, מופרך, בלתי מציאותי וכו' נכון, אבל לפני חמישים שנה מישהו האמין שכך תראה בית שמש של היום? חלומות באספמיה, אז גם עכשיו אפשר לשנות דברים ורק אח"כ לחשוב איך למתג.
בהזדמנות זו, אני מביע את כאבי על פטירתה של היקרה שבנשות עירנו רינה ברקוביץ ז"ל, כחבר מועצה רבות נעזרתי בחכמת החיים שלה, מעולם לא התנשאה ולא הרגישה יותר טובה ממישהו אחר גם אם הוא יכול להיות נכד שלה, יהי זכרה ברוך!
 

חנוך דרנגר
לדעתי יש למתג את בית שמש כ"עיר כל תושביה".
למרות שיש בעיר אוכלוסיות שונות ומגוונות, וחלקם אף "עויינות" זו את זו, המכנה המשותף לכולם היא האהבה והחיבור שמרגיש כל תושב לעיר.
זו גם הסיבה שמגיעים לפעמים קבוצות מסוימות להתנגשויות זו בזו, מה שמראה על האכפתיות והמעורבות של התושבים בהתנהלות החיים העירונית.
ולא יהיה דבר זה קל בעיניכם, כי כולנו מכירים ערים בהם התושבים חיים בחוסר אכפתיות מוחלט ואינם מעורבים בכל הקורה בה, לטוב ולרע.
אם יצליח מיתוג העיר בצורה זו, יהיה זה דבר חיובי ומקורי, ויהווה השראה לערים נוספות בעזרת השם.



 

אלי בן משה

שלום.  בעיר בית שמש דבקה סטיגמת ההתחרדות בשנים האחרונות ובפרט כיום לאחר שתי מערכות בחירות סוערות, אשר לא ידעה היא שכמותן מעולם.
נושא ההתחרדות עלה והציף כל חלקה טובה בעיר בפרט ובארץ בכלל.
אמוציות יתר גדשו את ליבם של קהל אלפים עד כדי איבוד עצמם לדעת, תוך אובדן הדרך והמטרה האמתית לה שאפנו להגיע.
לא ידענו אם אנחנו עומדים בפני מלחמת דת או החלפת השלטון. ניכר היה שהכאוס והכעס תפס את מקומה של הדרך והיעדים שהצבנו לנו.
לשאלה, איך ניתן למתג את בית שמש כיום? רק על ידי הסרת כל החסמים שנוצרו עם הזמן בין כל הפלגים השונים שבעיר ולהציג אותה כעיר שעברה משבר, ופניה קדימה, אין דרך אחרת נקודה!
למרות מיתוגה כעיר חרדית, ולמרות הקשיים שבדרך, ניתן גם ניתן לגרום לשינוי צביונה ולהחזרת עטרה ליושנה, אילו נרצה בכך. הקצאת עתודות קרקע לבנייה לזוגות צעירים בפאתי העיר הוותיקה, ובמחירים נוחים לכל כיס, העשרת מגוון התרבויות לכל המגזרים, שוויון בנטל תשלומי המיסים במידת האפשר, נתינת הנחות עידוד ברכישת דירות לצבור החילוני והדתי לאומי ומענקים לאלה שיבואו מבחוץ. יצירת מקומות בילוי לצעירים, ועידוד בעלי עסקים להעתיק את מושבם לעיר בית שמש. זה נשמע חלום, אך אפשרי הדבר אילו נרצה בכך.
ההיפך מכך, יוביל אותנו למסקנה אחת וברורה שלא יהיה מנוס מיישומה של תכנית הפרדת הרשויות, או לחלופין ועדה קרואה! על כל פנים, ואיך שלא נהפוך את זה, המצב אליו נקלענו לא יכול להימשך כך. עלינו לעשות הכול על מנת למנוע את ההסלמה הבאה, המאיימת עלינו ביתר
שאת על ידי קבוצות קיצון הפוגעות בתדמיתה של העיר, וגורמות לה נזק בלתי הפיך!
אסור במלוא האיסור לגרום לבית שמש להיות עיר חד מגזרית. אלא אם עוד בתקופת הקמתה נועדה היא לזאת, אבל היא לא!
לסיום, השבוע נתבשרנו כי עליזה בלוך נתמנתה למנהלת ארצית של רשת בתי הספר התיכוניים ברנקו וייס. אין ספק, כי איבדנו נדבך מאוד חשוב בעתידה של העיר, ואת התקווה לשינוי
צביונה ותדמיתה. מכאן שולח לה אני את איחוליי הכנים להצלחה בתפקידה החדש, וכולי תקווה שעוד נשמע עליה רבות. שבת-שלום!