לפני כשלוש שנים נפתח חדר מוזיקה בבית החינוך הישיבתי אמי"ת דביר. חדר זה נבנה מתוך חלום גדול של התלמידים, שעבדו קשה על מנת לגייס את הכסף שנדרש להגשמת החלום. היום, שלוש שנים אחרי תחילת הפעילות ישנם עשרות כלי נגינה חדשים ומגוונים יחד עם ציוד מקצועי, אך יש בחדר בעיקר את הרוח החיה. את החדר בחרו התלמידים להקדיש לזכרם של שלושת הנערים שנחטפו שהקשר שלהם למוזיקה היה חזק ומיוחד.
חדר המוזיקה מקבץ אליו בכל ימות השבוע עשרות תלמידים מכל הגילאים ומכל הרקעים, תלמידים שנפגשים פשוט לנגן יחד, לפתוח את הלב וליצור. יחד הם לומדים לשיר, לנגן, להקשיב, לתקשר, להכיל, לחלום ולהגשים.
אחד התלמידים הפעילים בחדר זה הגיע אליו בתקופת לימודים עמוסה מאוד. כשאחד המורים שאל אותו, "תגיד, מתי יש לך זמן בתקופה כזו עמוסה לשבת ולנגן?", התלמיד לא היסס וענה לו מיד: "בתקופות שאני משקיע בנגינה, אני מצליח הרבה יותר גם בלימודים".
נראה שהעשייה בחדר זה מעצימה ומחזקת את התלמידים הן מבחינה ערכית והן מבחינה אישיותית, והיא מחזקת ובונה אותם להמשך הדרך.
