השבוע נחגג יום שחרור ירושלים, בארץ ובעולם מציינים יום זה כיום חג.
מה המשמעות של יום ירושלים בעבורך והאם אתה חוגג יום זה ובאיזה אופן?

נקדם בברכה את גב' רינה הולנדר שהצטרפה לפאנל כיכר העיר.




דניאל גולדמן


עבורי אישית יום ירושלים הוא יום חג שמשלב את התקומה הפיזית של עם ישראל בארצו וגם, בשונה מיום העצמאות, הוא גם מסמל שלב נוסף בבניין הרוחני של עם ישראל כאשר ירושלים שוב נמצאת בשליטה שלנו.
אנצל את ההזדמנות להסתכל על ביקור האפיפיור פרנציסקוס. פרנציסקוס היה ידוע לפני המינוי כאיש רוח וספר עם דגש מיוחד על צניעות וענווה. בארגנטינה ראשי הקהילה היהודית הכירו אותו כאדם פשוט שרואה ביהודים שותפים להרבה ערכים ואפילו ברמה טאולוגית ובשונה ממה שהיה מקובל בעבר.
מעבר לחשיבות או למורכבות המדינית של ביקורו, התרגשתי לראות אותו מתפלל בכותל, מחליף מילים חמות עם רב הכותל ולאחריו במפגש בהיכל שלמה עם הרבנים הראשיים.
כיהודים איננו צריכים היכרות של דתות שונות בכדי להבין את המקום המיוחד של ירושלים לעמנו, אבל זה לא מוריד מהחשיבות בביקור וההכרה ממנהיג של מעל מיליארד נוצרים ברחבי העולם. אמנם קשה לשכוח את מה שנעשה ליהודים בשם הנצרות במשך מאות ואלפי שנים, אבל יחד עם זאת אוזנינו חייבות להישאר פתוחות וקשובות לשמוע ולהבין את המנגינה החדשה שיוצאת מהוותיקן לכיוון ירושלים.

 


ראובן כהן


למען האמת יום שלא נתקן ע"י גדולי ישראל אינני יכול לקבלם כיום חג. מקסימום להזדהות וכד'. אבל לא משהו משמעותי.  מהסיבה העיקרית שאין לדבר סוף. יקום כל אדם מכובד ככל שיהיה ויחליט שיום פלוני נהיה יום חג מאלף ואחת סיבות וכי אוכל לקבלם בלי שרבותינו וגדולי הדורות קיבלו ממש לא.
ובכלל, יום ירושלים? מה הכוונה יום ירושלים? מה אני אמור לעשות ביום זה (בלי לזלזל חלילה) הרי כל יום אני עומד שלוש פעמים בתפילת העמידה ומבקש מהקב"ה "תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דיברת...וכו" ובכל ברכת המזון וכל חתן מתחת לחופה שובר כוס ואומר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", ועוד לא מעט דברים יום יום להעלות את ירושלים בראש מעייננו. אז למה אני צריך יום שיזכיר לי שירושלים קיימת? בשונה מבית המקדש שאנו מתפללים יום יום ובכ"ז יש לנו את ט' באב בו אנו צמים ובוכים על חורבן הבית וירושלים, אבל זה שונה כי הבכייה בט' באב זו גזרת שמים עוד מימי עם ישראל במדבר, מה שלא קרה כאן אין מסורת וקביעת גדולי הדורות על היום הזה.
כמובן שאני מכבד את מי שכן מציין את היום הזה בבחינת "איש באמונתו יחיה".





אלי בן משה


יום ירושלים ושחרור העיר במלחמת ששת הימים, מציין בעבורי את חוסנו וחוזקו של העם היהודי בארץ מולדתו ישראל. ירושלים כעיר הקדושה ביותר לשלושת הדתות הגדולות ביותר בעולם, ומכאן חשיבותה הרבה והרגישות סביבה.
שני בתי מקדש נבנו בה, ושניהם נחרבו, ימי בית ראשון וימי בית שני.
"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" - איזה מסר אדיר יש במשפט הנביא כלפי
כל אומות העולם. ובכלל, כל דבר מה הקשור בעיר הקודש ירושלים מעורר בי שוב ושוב התרגשות ויראה נוכח עברה המפואר וקדושתה שנשתמרה עד היום.
עשרות שירים, פזמונים, משלים, וביטויים מטאפוריים נכתבו והולחנו על ירושלים, מיום היווסדה ועד היום.
אין ספק שמדובר באחת הערים היפות ובעלות עניין משיחי אם לא יותר מכולם.
לעיתים כדרכי בקודש מטייל אני בשכונותיה היפות והעתיקות, ומסיים בקריאת פרקי תהילים ותפילה אל מול השריד היחיד שנותר כזכר לחורבן בית שני, הלוא הוא הכותל המערבי.
מתפעם מכל רגע ורגע נוכח אווירת הקדושה העוטפת את גופי ונשמתי, ומסיים בהנחת פתק בקשה בין אבני הכותל כמנהג המקום.
זוהי ירושלים וכך היא תישאר לעד, אמן! להתראות בשבוע הבא.





עו"ד רינה הולנדר


"ירושלים אורו של עולם" ולא בכדי. ירושלים היא עיר מיוחדת שאין כדוגמתה. הטיול בסמטאות העיר- החדשה והעתיקה- הינו טיול מלא היסטוריה וקסם. מדי שנה, בחול המועד פסח וסוכות, אנחנו עולים עם ילדנו לירושלים. לראות את ירושלים בימי חג- ממלא את הלב בגאווה ובאושר, לראות את כמויות האנשים- מכל הזרמים ומכל המגזרים- אשר כולם חפצים להגיע ולטייל בעיר מיוחדת זו. ירושלים היא עיר מלאת ניגודים. יהודים וערבים, חרדים וחילונים, ישן וחדש, רוחניות גדולה לצד מבני פאר. על אף שאני נמצאת בירושלים לעיתים קרובות מאד, כל נסיעה אליה טומנת בחובה גילויים חדשים.
יום ירושלים הוא יום בו אני מודה לקב"ה על הניסים שבכל יום עמנו. מלחמת ששת הימים במסגרתה שוחררה העיר ירושלים, הייתה נס גלוי. אין אדם אשר למד את מהלך הקרבות ואת השתלשלות העניינים אשר יוכל לטעון בפה מלא כי מדובר במעשה אדם. המלחמה כולה, המהלכים לפניה ובעקבותיה אשר הביאו לכך כי שבנו למקומות הקדושים לנו- ולא רק בירושלים , אלא גם בחברון, בית לחם ועוד- הינם מהלכים המוכיחים את קיומו של בורא לעולם הדואג לבניו. רק נס היה יכול להביא לתוצאה הנהדרת הזו. על כן, אנחנו מציינים מדי שנה את יום ירושלים בהשתתפות בתפילה חגיגית ובאמירת פרקי הלל, ביחד עם השתתפות של ילדינו בריקוד דגלים המסורתי, בו הם עולים לירושלים בשירה וריקודים ומסיימים בתפילה בכותל.
אני יכולה להבין (אם כי לגמרי לא להסכים איתם!!!) את אלו המסרבים לציין את יום העצמאות בטענה כי המדינה איננה מדינה המתנהלת לפי ההלכה ועוד כהנה וכהנה. אך נשגב מבינתי, כיצד אנשים מאמינים יכולים לעמוד מנגד לנוכח הנס הנפלא של ניצחון מלחמת ששת הימים ולא להודות על כך לקב"ה. זו כפיות טובה מדרגה ראשונה.
ואי אפשר לסיים מבלי להזכיר בהקשר זה את עירנו... ירושלים בשנים האחרונות לשלטון, עוברת פריחה בכל התחומים. מיזמים יפים קמים שם מדי שבוע- הקמת מתחם  בתחנת הרכבת הישנה, העיר העתיקה קמה לתחיה כמעט מדי שבוע עם פסטיבל כזה או אחר- פעם פסטיבל האור, ועם פסטיבל האבירים וכו'. בניה לכל המגזרים, שיפוץ חוצות העיר ועוד ועוד. ראש העיר, ניר ברקת, אשר הגיע מעולם העסקים – ולא מהזירה הפוליטית- מחולל מהפכות בעיר. תושבים מכל המגזרים שבים לירושלים ומחדשים אותה. אני מאחלת לבית שמש עירנו, כי יום יבוא וגם היא תזכה לניהול מקצועי אשר יוביל אותה למקומה הראוי בין הערים היפות בארץ.