בנימין כהן, מי שהיה ראש המועצה הראשון של המועצה האזורית מטה יהודה מתאר בספרו החדש "בשמחת פניכם" את זיכרונות חייו ומקדיש פרק  לחיי המועצה בשנותיה הראשונות .  משה דדון: "ספר מרגש שמספר את סיפור הקמתה של מטה יהודה"

משה דדון: "בנימין כהן נמנה על דור המייסדים שקשר והידק את המסורת והזכרונות מבית אבא לחייה של המועצה האזורית מטה יהודה. לתושביה הוותיקים של המועצה שמור מקום של כבוד. בזכותם יש לנו הכבוד לממש ערכים קהילתיים ולאומיים"

בנימין כהן: "בין החוויות האישיות שלי נמצא גם סיפורו של האזור ובספר אני מתאר כיצד פעלו מטבחי ההזנה לילדים, תיקון השולחנות והכסאות של גני הילדים, איך היו החיים בתקופה ההיא, כיצד ניתנו השירותים, ואיך קנינו את האוטובוסים הראשונים של המועצה"

שמו של הספר 'בשמחת פניכם' לקוח מהמסורת המקומית בעיר סקיז שבכורדיסטאן האיראנית בה נולד וגדל כהן עד עלייתו ארצה. במקום לומר 'לחיים' היה נהוג לומר אז 'בשמחת פניכם'

'בשמחת פניכם', ספר חדש שכתב בנימין כהן, ראש המועצה הראשון של מטה יהודה, מקדיש את אחד מפרקיו לחיי המועצה בשנותיה הראשונות לאחר איחודן של ארבע מועצות אזוריות קטנות (אבן העזר, גיזו, הרי יהודה, האלה) אשר אוחדו לכדי מועצה אזורית אחת גדולה - מטה יהודה.

"הספר הוא סיפור אישי בעל עניין רב", מספר כהן. "אני זוכר המון דברים מתקופת ילדותי בכורדיסטאן והסיפורים על זכרונות הילדות, הדמויות מאותה קהילה והעלייה ארצה למושב נס הרים מתוארים בהרחבה בספר. בתחילת דרכי הציבורית שימשתי כמזכיר המושב ולאחר מכן כראש מועצת 'האלה'. עם איחודן של ארבע המועצות למועצה אחת הפכתי לראש המועצה הראשון של מטה יהודה".

איך זה קרה?

"קראו לי למלא את התפקיד באופן מקרי לחלוטין. זה לא היה בתכנון ומוניתי לראש מועצה במקום מועמד אחר שהיה אמור להתמנות לתפקיד. מי שרוצה להכיר את השתלשלות העניינים מוזמן לקרוא את הספר. אלה היו שנותיה הראשונות של המועצה ושל הקמת ישובים כגון אדרת וצור הדסה. החוויות האישיות הן סיפורו של האזור ובספר אני מתאר כיצד פעלו מטבחי ההזנה לילדים, תיקון השולחנות והכסאות של גני הילדים, איך היו החיים בתקופה ההיא, כיצד ניתנו השירותים, ואיך קנינו את האוטובוסים הראשונים של המועצה".

זה נשמע לא פשוט להקים מועצה חדשה ולהעניק שירותים לתושבים.

"ההתמודדות מתחילה מהמהלכים הבסיסיים ביותר, החל ממציאת משרדים וממשיך בבניית מערכת ארגונית וגיוס עובדים, כדי לבסס את המועצה האזורית החדשה. זו הייתה דרך ארוכה מחנות אחת ברחוב כורש בירושלים למשרדים באבן העזר. המציאות שהייתה אז וזו של היום זה שני עולמות נפרדים. ההתפתחות היא עצומה וכיום הכלים שנמצאים בידי המועצה והיקף השירותים שהיא מעניקה לתושבים הם הרבה יותר מקיפים ומפותחים. בזמנו היה צריך להתחיל מהתחלה כדי להפוך את מטה יהודה לאחת המועצות הטובות בישראל כפי שהיא היום".

בזמן שמילא כהן את תפקיד ראש המועצה, משה דדון היה מדריך נוער. השניים זוכרים היטב האחד את השני עוד מהתקופה ההיא ושופעים מחמאות איש כלפי רעהו.

"ספרו החדש של בנימין כהן הוא ספר מרגש ששוזר בזכרונותיו האישיים של הכותב את סיפור הקמתה של מטה יהודה", אומר דדון. "בנימין נמנה על דור המייסדים שקשר והידק את המסורת והזכרונות מבית אבא לחייה של המועצה האזורית מטה יהודה. לתושביה הוותיקים של המועצה שמור מקום של כבוד. בזכותם יש לנו הכבוד להמשיך ולפתח את מפעל ההתיישבות ולממש ערכים קהילתיים ולאומיים".

"משה דדון ממלא את תפקידו במסירות רבה", מוסיף כהן. "בשבוע שעבר נפגשתי עם תלמידי כיתות י' בצור הדסה ושיתפתי אותם בזכרונות שהועלו על הכתב. הם הקשיבו בדריכות ושאלו שאלות. אני מאמין שיש לעשות הכל כדי לחבר את הדור הצעיר לתקופה הקשה שחוו הוריהם והורי הוריהם שחיו בדוחק. יש להמשיך ולנקוט בפעולות שיפגישו בין התושבים הוותיקים לבני הנוער כדי שהסיפורים יעברו מדור לדור".

בנימין כהן נולד ב-1935 בעיר סקיז שבכורדיסתן האירנית. עלה לארץ בשנת 1950 ומאז הוא תושב במושב נס-הרים. במסגרת שליחויותיו הציבוריות הרבות כיהן משך 18 שנים כראש המועצה האזורית מטה יהודה ממנה המשיך בפעילות ענפה במסגרות השונות של השלטון המקומי.

בספרו הוא סוקר ומביא פרקים נבחרים בשליחות זו אשר בהן באה לידי ביטוי השקפת עולמו בנושאים רבים המעניינים כל אזרח. הוא מתאר את עליית משפחתו לארץ למושב נס הרים ומביא בזווית ראייה מיוחדת את הקשיים הגדולים בשנותיו הראשונות של היישוב שמהם נסו רבים. למזלו, למרות הייאוש, משפחתו נשארה בנס הרים עד היום.

זיכרונות ילדותו מהעיר סקיז ומן הקהילה היהודית הם החלק הארי של סיפורו. חוויותיו, זיכרונותיו, סיפוריו והדמויות המיוחדות שהוא מתאר על רקע אמונתה, חייה ומנהגיה של הקהילה היהודית עושים את הספר למסמך תיעודי מרתק, שמוסיף מידע חשוב על קהילת יוצאי כורדיסטאן האירנית שנכתב עליה מעט מאוד.

אגב, שמו של הספר 'בשמחת פניכם', לקוח מהמסורת המקומית בעיר סקיז שבכורדיסטאן האיראנית בה נולד וגדל כהן עד עלייתו ארצה. "במקום לומר 'לחיים' היה נהוג לומר אצלנו בשמחת פניכם", הוא מסביר את משמעות השם שנבחר לספר.