נכנסתי הביתה בשעת הצהריים. נעליים בכל פינה, ילקוטים ליד הדלת לא נותנים שום סיכוי להיכנס
 
" אפילו בגונגל יש חוקים " אמרתי כמעט לעצמי.
 
"א מ א אני לא מוצאת את חצאית הבלרינה שלי" קראה שירה.
 
"היא בארון" אמרתי מנסה לפלס דרכי בלי לדרוך על שום דבר.
 
"אני מאחר לאימון " צעק רועי מהחדר.
 
התיק שלי עדיין על הכתף ,והיא כואבת, זה לא התיק ,חשבתי לעצמי זה החיים שלי על הכתף.
 
"קדימה לאוטו אני יוצאת " קראתי.
 
"אפשר לשחק סולמות וחבלים בבית" אמרתי.
 
"יותר טוב לשחק דרכונים במבוכים" אמר רועי ברצינות רבה.
 
"את לבלט ואתה לאימון " אמרתי והתחלתי לנהוג.
 
נחזור הביתה , נספיק להפעיל מכונת כביסה, לקרוא אימייל או שניים ושוב לצאת ולהחזיר אותם... חשבתי לעצמי.
 
חזרתי הביתה ,זרקתי את התיק על הספה קודם קפה לפני שאני נרדמת, אמרתי לעצמי.
 
הפלאפון צלצל .
 
"א מ א איפה את ??" שאלה הדר שלגמרי שכחתי איפה היא היום.
 
"אני בהוואי....קוטפת קוקוס מהעץ וטובלת רגליים בים כחול...."עניתי.
 
"נו .... את עם השטויות שלך... בואי קחי אותי מהדר סיימנו ללמוד למבחן למחר במדעים" אמרה הדר.
 
"ואת לא יכולה לבוא ברגל" שאלתי, יודעת את התשובה מראש.
 
"נראה לך ...זה רחוק ...בואי כבר אני עייפה"אמרה הדר.
 
כן...כן... ואני אחרי שינת יופי, ספא ועיסוי בשמן ארומטי ואמבטיית צמחי מרפא...כן..כן
 
"10 דקות אני אצלך"אמרתי.
 
מזגתי מים רתוחים לספל הקפה, ייעצר העולם אני לא יוצאת עכשיו ,לגימה מהקפה ,הדלקתי סיגריה,שקט.
 
למה החוג לא יכול להיות יותר משעה? אלפי שקלים בשנה, תלבושת,מגנים ונעלי פקקים,והכל בשביל שעה?
 
מסי למד כדורגל בשכונת עוני ולא במועדון יוקרה , ואמא של נדיה קומיניצי בטח לא היתה נהגת שלה .
 
ושוב הפלאפון צלצל...אמא שלי.
 
"היי אמא מה קורה?" שאלתי
 
"טוב ילדה שלי איפה את"?
 
"אני בבית שותה קפה" עניתי, והבית מסודר, סיר אוכל על הגז, עוגה בתנור ,וסל הכביסה ריק ,והילדים?... מדהימים ,הם בוודאי
 
יחזרו מהחוגים בכוחות עצמם. כן...כן.
 
"שאת יוצאת להביא את הילדים מהחוגים תוכלי להחזיר אותי מהמספרה?" שאלה אמא.
 
"בטח...אני אבוא "עניתי
 
עולה שוב לאוטו, קודם את שירה מבלט,ואז את הדר מהחברה מאי,את מסי מהאימון , לא לשכוח צ"ק למאמן,ואז לאמא שלי.
 
החיים דבש...אמרתי כבר?
 
"אמא" קראה שירה שנכנסה לאוטו , " בשבוע הבא יש מופע מול ההורים...את תבואי נכון אמא?" שאלה שירה.
 
"בטח שאבוא. עניתי"מה צריך להביא ?" שאלתי
 
"את צריכה להביא בקבוק שתייה" ענתה " יו הנה הדר..." קראה
 
"תעלי מתוקה מה קורה" שאלתי את הדר.
 
"גרועעע... מחר מבחן במדעים על 40 דפים... די אין לנו חיים"אמרה הדר בייאוש.
 
"מה זה בשבילך...תתכונני בערב , וקצת בלילה ,וזהו"עניתי
 
"נראה לך ...כולם יוצאים הערב רק אני אשב ללמוד???" שאלה וכבר ידעתי את התשובה.
 
"תעשי מה שאת רוצה העיקר שתלמדי לבחינה" אמרתי
 
"א מ א חפרת... אל תשגעי אותי.
 
"הנה סבתא "קראה שירה
 
אח ...אח אמא שלי ,לפעמים אני כל כך מקנאה בה , אין לה רכב אין לה רישיון, לוקחים אותה ,מחזירים אותה, יש לה תחנת אוטובוס ליד הבית וכרטיסיה.
 
"לאן עכשיו?" שאלה אמא שלי.
 
" להביא את רונלדו מהאימון "אמרתי" מבחינתי שירוויח כמו שחקן ליגה ג " העיקר שיקנה לעצמו רכב העיקר ירד ממני ויקפיץ את אחיות
 
 שלו" אמרתי.
 
"החיים שלך קשים" אמרה אמא.
 
"ווואו.....איזה גילוי, איזו הארה... אני לא מאמינה ...אמא טוב שאמרת לי...לא..כי לא ידעתי... לא חשבתי על זה..
 
ממש פרס נובל ... גילוי נדיר אמא....