שילדיי הגיעו לגיל 3 הייתי קונה מצופים מכניסה אותם לבריכה "הגדולה" ומלמדת אותם לשחות, לנשום במים, לצלול,
ואפילו לקפוץ מהמקפצה לא רשמתי אותם לקורס שחייה. ולא לשחיינית עם אליפות ברזומה כדי שתלמד אותם.
 
כמו שאותי לימדו לשחות פשוט וקל....
 
לאחרונה שמענו מקרים מצערים כל כך על ילדים קטנים שהלכו לטייל באזור הבריכה , נפלו למים וטבעו. אסון אמיתי.
 
גם שילדיי למדו לשחות עדיין לא הסכמתי להם להוריד את מצופי ההצלה מעל ידיהם.
 
אך שנופשים בצימר. והבריכה זמינה תמיד, והילד יוצא מהצימר בדרכו לבריכה....
 
כמה כאב, כמה עצב, כמה תחושה של פספוס לרגע לשניה.אולי היו ההורים עסוקים בילדים האחרים, אולי התכוננו לארוחה משפחתית.
 
הורים יקרים מהרגע שהם נולדים , אנחנו שומרים עליהם כבבת עיננו, אם החום עולה מיד לרופא,
 
בודקים את כל יצרני הטיטולים , המטרנות, או חלב אם, הירקות הכי טריים , הפירות הכי יפים,הפעוטון הכי בטיחותי עם המטפלות הכי טובות,
 
הכי מחבקות והכי אוהבות את ילדינו, נתעורר בלילה מכל קריאה קטנה שלהם מחלום רע או מענף שזז בחלון.
 
נקנה עגלה עם האחריות הכי טובה , וסלקל בטיחותי , נחגור אותם בחגורה , ונדאג למוזיקה קלאסית לפני השינה.
 
לפני כיתה א נבדוק במשך כל החופש הגדול בתי ספר ונתפלל שיצליחו, שהמורה תהיה המורה הכי טובה בבית הספר.
 
שיהיו מקובלים בחברה, שיופיעו בטקסים והצגות , שיבחרו לוועדת בית הספר ....ושיהיו בין המחוננים בכיתה .
 
הרי מרגע שנולדו אנחנו דואגים שיהיה להם הכי טוב . שיצליחו. שיחכימו וידעו הכל גם את הטוב וגם את הרע.
 
ושידעו לשחות לא רק בבריכה גם בגלי החיים .במערבולות. וידעו לשבת בחוף מבטחים.
 
הורים יקרים . אפילו ילדים קטנים שעברו קורס שחייה אחד או שתיים , עדיין, בקרבת מים שיהיו עם מצופים בידיים,
 
תמיד בקרבת מבוגר, לעולם לא לבד ליד מים . גם לא ליד גיגית מים.כן ,כן ,גם שם אפשר לטבוע .
 
הקיץ בפתח עם כל ההנאות שיש בריכה, ים, אבטיח מתוק, בתי מלון,צימרים, וח"ול ...
 
רק תשמרו עליהם , כמו שאנחנו שומרים עליהם מהרגע שהם מגיחים לעולמנו.