"פתחו אצלנו מחלקה חדשה במפעל" כך הוא סיפר, "עודף ההזמנות מחו"ל חייב לפתוח מחלקה נוספת ואפילו אצטרך לעבוד בשבתות", שבתות? מה פתאום לעבוד גם בשבת? גם ככה הילדים ואני לא רואים אותך כל השבוע, פתאום התווסף שבת לסיפור? "זה רצון הבוס" הוא אמר, "מה את מעדיפה שאשב בבית מחוסר עבודה?"

זרמתי עם סיפור המחלקה החדשה, אבל המפעל מכוסה כולו בגג למה הוא חוזר שזוף הבייתה? ועוד מותש כאילו טיפס על האוורסט? אמרתי לעצמי בלחש, ניסיתי להתקרב אליו לאחר שיצא מהמקלחת והוא סינן מבין שיניו, "עזבי אותי אני ממש סמרטוט".
הוא מתעורר מוקדם בבוקר למשמרת במפעל חוזר במוצאי שבת סחוט, אולי זה זמן טוב להתחיל ולתכנן טיול לחו"ל, עכשיו יש כסף, עכשיו יש שעות נוספות.
אבל הוא דחה את הרעיון על הסף ואמר, "אם יפטרו אותי את זו שתהיי אשמה", אמר בכעס והלך לישון, כאילו אני לא קיימת.
כל השבוע הוא נוסע וחוזר עם הסעה מהמפעל, לאן נעלמה ההסעה בשבת? כמובן שהייתה לו תשובה: "אני נוסע עם חבר לעבודה וגם חוזר איתו, ההסעות סתם עושות לי לא טוב, סתם כאבי בטן וכאבי ראש, שעה מסובבים אותנו בעיר עד שמגיעים למפעל אין לי כוח לסיבובים האלו, אני מעדיף להשתתף בדלק עם חבר ולא להסתובב שעה בעיר".

מקרבה עזה נוצר בנינו ריחוק, פתאום אין לו כוח אלי, פשוט נכנס למיטה נותן לי נשיקה על המצח ומסתובב לצד שני.
מה אני הדודה שלו? מה זה המרחק הזה? סימנים של עצבנות וחוסר סבלנות כלפי וכלפי הילדים היו תירוץ למריבה ולבריחה מהבית, ידעתי שמשהו לא בסדר, חשבתי לעצמי אולי זאת המחלקה החדשה במפעל, העומס בעבודה, תניחי לו אמרתי לעצמי, למה לי להסתובב עם רגשות אשם אם הוא יפוטר?

לאחר כשבועיים פתאום הוא פנה אלי ואמר- " את יודעת שולחים אותי לחו"ל להשתלמות על המכונות החדשות במחלקה החדשה, הבוס שולח אותי ללמוד על מכונות חדשות אולי תפתח מחלקה נוספת, בסך הכל שבועיים באיטליה, אביא לך המון מתנות מארץ המגף" ציחקק לו והלך לא לפני ששאל אותי למידת כף הרגל שלי, "אקנה לך מגף מהמם" ונעלם למקלחת.

חו"ל? הרי אנגלית הוא לא יודע לדבר לא כל שכן איטלקית, תמיד הוא דחה את רעיון של חו"ל על הסף, תמיד טען שזה לא הזמן, פתאום יש לך כסף לטוס לחו"ל? תמיד קנאתי בחברות שלי לעבודה שהיו טסות וחוזרות עם שלל סיפורים ובגדים חדשים. אבל מי אני שאשנה את דעתו? שהרי צרכי הבית חשובים יותר, אולי בשנה הבאה כשהילדים יהיו קצת יותר גדולים. ביום רביעי האחרון נפל דבר, קבלנו הבייתה ערמת מכתבים וביניהם מכתב מחברת השכרת רכב.
חשכו עיני, חודשים האדון שכר לו רכב, עשיתי הצלבה עם דפי חשבון של הכרטיס אשראי והכסף זרם בכל רחבי הארץ ואיתו רשימה מפוארת של בתי מלון, תחנות דלק, צימרים...שם הוא בילה בשבתות ובערבים הבוגד, ולי הוא נתן להבין שהוא מותש "מהעבודה הקשה במחלקה החדשה".

כשהגיע הביתה לא אמרתי דבר וחצי דבר, דאגתי להעלים את כל המסמכים, הכנתי לו כוס קפה הוא הצית סיגרייה ושלף את תלוש השכר מהכיס, תראי איזה משכורת קיבלתי החודש, הבוס הוריד לי חצי מהמשכורת בגלל שעשיתי נזק למכונה במחלקה החדשה.
מה הקשר לשכר? ממתי מורדים מהשכר נזק של ציוד במפעל? "אני אדבר עם חברה טובה שלי היא עו"ד מומחית בדיני עבודה" כך הצעתי, "אין צורך אדבר עם הבוס ואסדר את הכל", השבתי: "הכנתי לך בגדים נקיים על המיטה ואל תשכח לקחת", לקחת? הוא שאל, כן עניתי בכאב "את המפתחות של הרכב השכור, בדרך אגב תודיע ל"בוס שלך" שאתה לא יכול לטוס לחו"ל יש לך צו איסור יציאה מהארץ ותודיע לגב' מארץ המגף שתמתין עד שתתגרש".
 מזל אמרתי לעצמי טוב שהיה מי שיכוון אותי, משרד חקירות תר אחר מעשיו כחודשיים והתמונות לא איחרו להגיע, יש לי קלף מנצח אמרתי לעצמי ןמעתה אוכל לישון בשקט.