"לאן את חושבת שאת יוצאת" שאלתי את נטע שיצאה מחדרה לבושה ומאופרת מאובזרת באייפון ו שלוש  נערות שנראו בדיוק כמוה.
 
"לכיכר ,דברי איתי יותר מאוחר" אמרה כאילו יש בינינו איזשהו הסכם לא כתוב על יציאות ימי חמישי לכיכרות.
 
" את צריכה כסף ?"שאלתי
 
"כן תביאי, בטח נלך לאכול במפגש השייח יותר מאוחר" אמרה וקרצה עין למלוות שלה.
 
"תתקשרי אליי שתרצי לחזור ,אל תחזרי מאוחר" אמרתי והמשכתי לקפל את ערימות הכביסה שכמעט התקפלה מעצמה
 
מיאוש לשכב על הספה "ברור" ? שאלתי שוב.
 
"ח פ ר ת" אמרה ויצאה מהבית בקולות שמחה וצהלולים.
 
"לאן היא יצאה הבת שלך? יש איזה מועדון חדש באזור"? שאל אבא שלה היקר שרק הגיע עם הקניות לשבת.
 
הנה עוד עבודה ,חשבתי לעצמי ,יותר קל לקפל,לכבס, לסדר קניות, לבשל לשבת, מאשר להסביר לו שזה הבילוי
 
שלהם בימי חמישי ,להיפגש כל החבר'ה בכיכר להראות אפליקציה חדשה, או מכנס מהיינס ,או נעל אדידס חדשה
 
האמינו לי זה יותר קשה להסביר משהו שאת אפילו לא מצליחה להבין .
 
"באיזו שעה היא מתכוונת לחזור"? שאל והתחיל לסדר את מעדני החלב במקרר ,שידבר ואני אענה רק שיסדר.
 
"אני אחזיר אותה "עניתי"היא לא חוזרת מאוחר ,קובי ,אי אפשר לסגור אותה בבית ,
 
"אז בשבוע הבא תגידי לה שתביא את כל החברות והחברים שלה לכאן ,יביאו חטיפים, שתייה, יזמינו פיצה" אמר
 
בלי להניד עפעף.
 
"נראה לך?"אמרתי
 
"למה לא ככה נראה גם עם מי היא מסתובבת" הציע.
 
"ממש לא"אמרתי נחרצות "הבילוי שלהם הוא מחוץ לבית עם חברים וחברות  נראה לך שהיא תזמין בנים?"
 
"טוב טוב לא אמרתי כלום" אמר "יו ....ביתר ירושלים נגד מכבי חיפה ,איך שכחתי , אולי תרתיחי מים ?אני מתקשר ליורם ואורן
 
שיבואו לראות משחק הכי חשוב בחיים שלהם,איפה הגרעינים שקניתי , לעזאזל."
 
בטח ,חשבתי לעצמי יורם ואורן רווקים הוללים ,אחרי משחק חשוב כזה ,בימי חמישי עוד מוצאים את עצמם
 
מבלים במועדון בתל אביב או ברחובות...החיים היפים.
 
איך הוא חושב על זה ,חשבתי לעצמי ,מה נראה לו ,כן כן רק הבת שלי תזמין לפה את כל החברה שלה לערב פיצה???
 
הוא לא מכיר אותה בכלל ,הוא בכלל לא מכיר את הגיל הזה ,תנו להם רק להסתובב בכיכרות ,לאכול באיזה קיוסק
 
ככה בעמידה ,לשתות משהו ולהתקשר לתחנת מוניות שבמקרה אמא עונה שם ולהזמין נסיעה בחינם כמובן
 
ועל הדרך גם להקפיץ את כל החברות שגרות באזור שלנו "קמצנית מה את מתקמצנת יוווו אמא"אם רק אני אומרת שקשה לי
 
לנסוע לגבעת שרת דרך רמת בית שמש שהן בביג או בקניון נעימי ולא משנה שזו בכלל לא הדרך.
 
השעה מאוחרת,יורם ואורן כבר יצאו אחרי שהמשחק של החיים שלהם הסתיים בתיקו 0-0 ,העיקר שהשטיח בסלון פיצח את כל סוגי הגרעינים ,השחורים,אבטיח,ולבנים,הייתה לי תחושה שאם לא אשאב את השטיח פשוט תצמח כאן מקשת אבטיחים.
 
"אמא אני בנעימי ,במפגש השייח" הנה אני קרובה יותר מתמיד לעלות כבר למיטה .הטלפון להחזיר אותה זה סימן
 
שהלילה שלה נגמר,
 
"חכי שם אני באה....ו..אני לא לוקחת אף אחת "אמרתי ,כנראה לעצמי.
 
והנה הנסיכה נכנסת לאוטו עם כל פמליית המלוות שלה ,רק חסר להן מניפות צבעוניות.                                                               
 
"אמא את חייבת לקחת את נועה ומיכל אף אחד לא בבית שלהן...ואת מאי תורידי בארזים ..נו זה באזור שלנו...."
 
רבע שעה בערך סיבוב כזה "באזור שלנו".טוב לא נשאיר אותן ברחוב .חשבתי לעצמי.
 
"לילה טוב" ונשיקות .....
 
לילה טוב סוף סוף...
 
"את יודעת ,אבא חשב שכדאי לך במקום להסתובב בכיכרות וברחובות תזמיני את כל החברה אלינו לבית ,תזמינו פיצה
 
תתארגנו ,חטיפים, שתייה קלה, תזמינו סרט, נראה לך או שהוא לא מבין אותך בכלל?": שאלתי חצי מגחכת.
 
"מההה ....יו ...איזה אבא אין דברים כאלה אני רצה למחשב לפתוח קבוצה בפייסבוק מי רוצה לבוא אליי יווו, נתארגן,
 
נעשה קניות ,יוווו ,אני לא מאמינה איזה אבא גאון יש ליייי."
 
 
 
זה לא אמיתי מה שהיה כאן עכשיו ,יכול להיות שאני לא מכירה את הבת שלי יותר?.????