משה דדון: "מדובר בתכנית רצינית עם הצלחות מוכחות. אנו קולטים ומטמיעים במטה יהודה כל תכנית שמחזקת את הקהילה ואת כל שכבות האוכלוסיה וכך נעשה גם עם תכנית שמיד"
"התוכנית מיועדת לצמצם את היקף מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער ולשפר את מצבם בשבעה תחומים: קיום פיזי - בריאות והתפתחות, השתייכות למשפחה, למידה ורכישת מיומנויות, רווחה ובריאות רגשית, השתייכות והשתתפות חברתית, הגנה מפני אחרים והגנה מפני התנהגויות מסכנות שלהם עצמם"
מועצה אזורית מטה יהודה קולטת תכנית משמעותית נוספת לחיזוק הקהילה. בימים אלה החלה לפעול במטה תכנית שמיד, התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, המשותפת למשרדי הרווחה, החינוך, הבריאות, הקליטה ובטחון הפנים.
מטרת התוכנית לצמצם את היקף מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער ולשפר את מצבם בשבעה תחומים: קיום פיזי - בריאות והתפתחות, השתייכות למשפחה, למידה ורכישת מיומנויות, רווחה ובריאות רגשית, השתייכות והשתתפות חברתית, הגנה מפני אחרים והגנה מפני התנהגויות מסכנות שלהם עצמם. התוכנית מיושמת בכ-160 יישובים ואגדי רשויות ברחבי הארץ ומקיפה כ-40 אחוז מכלל הילדים ובני הנוער בסיכון עד גיל 18.
"מדובר בתכנית רצינית עם הצלחות מוכחות", מסר ראש המועצה משה דדון. "מטה יהודה הצטרפה לתוכנית כאגד יישובי בשותפות עם קריית יערים - טלזסטון ואבו גוש. פיזור היישובים באזור מחייבים אותנו לפעול יחד עם שכנינו לצמצום מצבי הסיכון בקרב הילדים ובני הנוער. אנו קולטים ומטמיעים במטה יהודה כל תכנית שמחזקת את הקהילה ואת כל שכבות האוכלוסיה וכך נעשה גם עם תכנית שמיד".
"לאחרונה נערך כנס עם נציגי שלוש הרשויות השותפות", מוסיפה מנהלת אגף הרווחה דפנה בירן-אשתר. "בכנס נקבעו הוועדות לטיפול בגיל הרך, בילדים ובנוער. התכנית נמצאת בשלב מתקדם ואנו נצמדים לקריטריונים הממשלתיים על מנת לתת את המענה ההולם ביותר ברמת המועצה ולקדם את התכנית גם ברמה האזורית".
דרך הפעולה של התוכנית
אגד הרשויות יידרש להכין וליישם תוכנית, שמיועדת לקדמן לקראת יצירת רצף שירותים הולם לילדים ונוער בסיכון. לשם כך, התוכנית מעמידה לכל רשות תקציב בו תוכל לעשות שימוש על מנת להפחית את היקף מצבי הסיכון בקרב הילדים ובני הנוער באמצעות הרחבה, העמקה וטיוב השירותים עבור ילדים אלה ומשפחותיהם ושיפור דרכי פעולתם. הפעלת התכנית במלואה כוללת שלושה שלבים: מיפוי, תכנון ויישום.
שלב המיפוי כולל הבנה מעמיקה של צרכי הילדים באמצעות תהליך מובנה של איסוף מידע ודיון בו, וכן היכרות עם השירותים הניתנים לילדים ונוער בסיכון על ידי כלל הגורמים באמצעות מיפוי המשאבים שכבר קיימים ברשויות.
שלב התכנון כולל גיבוש סדר עדיפויות רשותי מקצועי וקביעת יעדים להפחתת מצבי הסיכון, קיום תהליך תכנון המבחין בין ילדים בעלי מאפיינים וצרכים שונים, הקצאת התקציב העומד לרשות הרשות לפעולות במסגרת התוכנית, על פי סדר העדיפויות עליו החליטה הרשות באמצעות ועדת ההיגוי.
שלב היישום כולל הפעלת מענים ויישום התוכנית ברשות ומעקב משותף אחר ביצועה ותוצאותיה. לצורך כך מעמידים מטה התוכנית והמחוזות לרשויות כלים שונים: מנהל יישובי, הכשרה, מתודולוגיות, כלים, הדרכה, מערכת מידע ממוחשבת, ליווי ופיקוח.
תחילה התחייבו שלוש הרשויות בהסכם כתוב לעמוד בתנאי התוכנית ובהם, הקמת ועדות תכנון בין מקצועיות, איסוף נתונים, בהתאם להנחיות התוכנית, על צרכי הילדים בסיכון ועל המשאבים הקיימים ברשות, והכנת תוכנית מפורטת לניצול הכספים המוקצים, על סמך תהליך תכנון מובנה.
במהלך הפעלת התוכנית, תתקיים בקרה על פעילות הרשויות, השימוש בתקציבים, שינויים בדרכי הפעולה ומערך השירותים ושינויים במצב הילדים ובהיקף מצבי הסיכון.
עקרונות מקצועיים של התוכנית
התוכנית מכוונת להביא לשינוי מקיף בדרכי ההתמודדות של החברה הישראלית עם ילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם. התוכנית מושתתת על עקרונות מרכזיים:
· אימוץ הגדרה אחידה של ילדים ובני נוער בסיכון והגדרת יעדים לאומיים לצמצום מצבי הסיכון בקרבם על בסיס הגדרה זו.
· מחויבות לשינוי סדר עדיפויות: דגש על טיפול בקהילה, התייחסות לכוחות הילד, טיפול מניעתי, טיפול בגיל הרך, הקצאה הוגנת לקבוצות אוכלוסיה שונות.
· קידום עבודה בין משרדית: משרדי רווחה, חינוך, קליטה, בריאות, ביטחון פנים.
· הבנייה מחדש של חלוקת האחריות לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, כאשר ההחלטה בעניין התוכניות נמצאת בידי הרשות.
· חיזוק מנגנוני פיקוח ובקרה על תפוקות, ניהול תקציב וגילוי נאות של משאבים.
מבנה התוכנית
התוכנית משקפת שותפות בין משרדית ובין מקצועית ומאפשרת קבלת החלטות על בסיס צרכי הילדים.
ברמה הארצית ועדת היגוי בין משרדית מתווה את מדיניות התוכנית. ועדה בין משרדית נוספת כפופה לוועדה הארצית ומתמקדת בגיל הרך ("התחלה טובה"). התוכנית מנוהלת באמצעות מנהלת התוכנית הממוקמת במשרד הרווחה.
ברמה המחוזית מנוהלת התוכנית במשותף על ידי משרד הרווחה ומשרד החינוך, כאשר בכל אחד מששת המחוזות מונה אחד מהמשרדים להיות אחראי על התוכנית. בכל מחוז מונתה ועדה בין משרדית, מנהל תוכנית במחוז וממונה אזורי על "התחלה טובה". במחוז ירושלים התוכנית ממוקמת ברווחה ומנהל המחוז הוא יו"ר הוועדה המחוזית.
ברמה האזורית הוקמה ועדת היגוי בין יישובית, ועדת אגד, בה מיוצגות שלוש הרשויות באמצעות מנהלי מחלקות חינוך והשירותים החברתיים מכל ישוב, נציג ציבור מכל יישוב ונציגים אזוריים של משרדי בריאות, בטחון פנים וקליטה. באזור יוקמו ועדות מקצועיות לפי גיל: לילדים בני לידה עד 6, לילדים מעל גיל 6 ולבני נוער.
לשלוש הרשויות נבחרה מנהלת תוכנית, טלי אזולאי, המובילה את ועדת ההיגוי ליישום התוכנית באגד הרשויות, בשותפות עם אנשי המקצוע הפועלים באזור ובאחריות המועצה.
רקע - דוח שמיד
מאז שנות ה-70 גדל באופן משמעותי מספר הילדים בארץ. ההטרוגניות של אוכלוסיית הילדים בארץ משקפת את ההטרוגניות בחברה הישראלית (יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, חסרי דת ועולים חדשים). מתוך נתוני הדוח עולה ששיעור הילדים העניים בישראל, הוא מהגבוהים בארצות המערב. מאז שנת 2004, כל ילד שלישי מתחת לקו העוני. דוח שמיד חותר לגיבוש מדיניות לאומית אסטרטגית להתמודדות עם התופעה ולטיפול בכ-330 אלף ילדים ובני נוער אלה, המהווים כ-15 אחוז מכלל אוכלוסיית הילדים ומוגדרים כילדים החיים במצבים מסכנים.
